להשלים שורה - לזכרה של לאה לנדסמן ז"ל

 

 "הגענו לאושוויץ בשלהי המלחמה. מאה איש דחוסים בקרון פרות. בסלקציה הראשונה מנגלה שלח אותי לצד החיים. המתנו באושוויץ. למה? למי? לא ידענו כלום.

 הימים חלפו. יום אחד לקחו את הצעירים לסלקציה נוספת. הפעם כבר הבנו, בצד אחד הנבחרים לעבודה, בצד השני למשרפות. מנגלה הסתכל עלי, בת 14 קטנה ורזה, ושלח לצד המשרפות. הבנתי שזה הסוף. אבא ואמא כבר הלכו ממני, כעת תורי.

 בצד השני בנות 16 ומעלה הסתדרו במשמעת צבאית בחמישיות. חמש בנות בדיוק בכל שורה. בשורה האחרונה היו ארבע בנות בלבד. מנגלה, גרמני מסודר, שלח מבט מהיר לצד השני ומבטו נפל עלי. הוא סימן לי שאבוא ושאל לגילי. "בת 16" עניתי בלי להסס. מנגלה הצביע על החמישייה החסרה וסימן לי להשלים את השורה. עשיתי את שאמר. בזווית העין ראיתי את הקבוצה השנייה מתרחקת."

 )מתוך פרויקט "צילום בגיל")

 חייה של לאה ניצלו בנס כשנקראה להשלים את השורה החסרה. במשך שנים רבות לאה התנדבה בבית העדות במתן עדויות לבני נוער עד שלפני כמה שנים ביקשה להפסיק מפאת הקושי הנפשי. גם לאחר שהפסיקה להתנדב, הייתה לאה חלק מהבית.

השבוע חל יום הולדתה של לאה, אבל הבוקר התבשרנו בצער על פטירתה.

אנחנו שולחים תנחומים למשפחה. יהי זכרה ברוך!

קרדיט:

בית העדות - להנחלת זיכרון השואה Testimony House

 מקור