תרגמה וסיכמה מאנגלית : צפרית גרינברג, עורכת משותפת , מיזם
התיעוד המקוון , ילדים בשואה
בדצמבר
2019 נפטר מיכאל מארדר, ששרד תשעה מחנות ריכוז נאציים במלחמת העולם השנייה. בן 94
היה.
מיכאל
נותק ממשפחתו כשהיה בן 14 ונלקח למחנה הריכוז ג'נישוב, שם בנה סוללות ליד הנהר כדי
למנוע הצפות. מדי בוקר יצא לעבוד תחת השמש
הקופחת במשך שבע שעות ביום וסבל מפצעים ויבלות. לאחר ג'נישוב, הוא נשלח למחנה
בודזין בפולין כדי לתקן מטוסים פגועים ולטפל באסירים חולים.
עם
התקדמות הצבא הסובייטי, נשלח מיכאל לראדום בפולין כדי לעבוד במפעל לתחמושת. אך
שהותו שם לא ארכה. לאחר ארבעה חודשים, כאשר הצבא הסובייטי התקדם עוד יותר, חיסלו הגרמנים
את המחנה ומיכאל נשלח ברגל לעיר הפולנית טומשוב מזובייצקי ומשם לאושוויץ. בהמשך הוא
נשלח למחנות הסמוכים, ביסינגן וויאהינגן בגרמניה. שם, כאשר עבד בכריית אבנים
במחצבה, התעוררו בו מחשבות לשים קץ לחייו.
בסופו
של דבר נשלח לברגן בלזן, שם היה עליו לאסוף את גופות היהודים שנרצחו ולהטיל אותם לבור
מאחורי מחנה הריכוז. בראיון בשנת 2018 תיאר מיכאל את התנאים בברגן בלזן: "המחנה
היה מטונף וצפוף, זה היה גרוע יותר מאושוויץ. אנשים מתו, מימין ומשמאל, כל יום.
הייתי מכוסה בחרקים ובכינים,
שפליתי מעורי ופוצצתי בין ציפורני".
תחנתו
הבאה הייתה ברמרהאבן בגרמניה, שם עבד כרתך
במספנה.
שם, הוא זוכר מקרה שבו דחסו כאלף יהודים על ספינה חלודה, שנגררה לאוקיינוס ופוצצה.
בשנת
1945 הגרמנים נשלח חזרה לברגן בלזן, ולאחר ארבעה חודשים שוחרר על ידי הבריטים.
"הייתי חולה. הייתי שלד", סיפר
מיכאל. "הם הכניסו אותי לבית החולים הבריטי, שם הייתי בערך חודשיים ואז הגיע
הצלב האדום השבדי. הוא נשלח לשבדיה להתאושש והתגורר שם כחמש שנים לפני שעבר
לברוקלין בארה"ב. בארה"ב היה לממציא של מספר פטנטים כגון, ייצור קופסאות
מוזיקליות ועוד.
הוא
נישא למדלן ווייט, שנפטרה לפניו והם הותירו אחריהם בת ובן, תשעה נכדים ו -12 נינים.
מקור:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה