לציון יום השנה לשחרר אושוויץ, תערוכה חדשה שמוצגת בגרמניה מציגה את
דיוקנאותיהם של 75 ניצולי שואה. אחד מהם, מוריס גלוק, היה רק בן שלוש כשנמסר
למשפחה נוצרית בבריסל, שם שכח את שפתו וזהותו עד שנאסף מחדש על ידי בני משפחתו
בסוף המלחמה.
זמן קצר לפני שנלקחו על ידי חיילים נאצים
בבלגיה וגורשו לאושוויץ ב-1942, הוריו של מוריס גלוק בן השלוש השאירו אותו תחת
חסותה של משפחה נוצרית מקומית. גלוק שכח את שפת אמו, יידיש, כמו גם את העובדה שאי
פעם היו לו הורים משלו.
אחרי המלחמה, אביו הגיע כדי לדרוש אותו בחזרה.
כמה חודשים לאחר מכן, האב הכיר לו אישה בוכייה, שחיבקה ונישקה אותו. "אבא שלי
אמר: 'תראה מוריס, זאת אימא שלך, הלן'", נזכר גלוק כיום, בריאיון לסוכנות
הידיעות אי-פי. רק כמה שנים אחרי האיחוד המשפחתי, גלוק גילה שאמו האמיתית למעשה
נספתה יחד עם יותר ממיליון יהודים אחרים במחנה ההשמדה אושוויץ. הלן הייתה למעשה
דודתו. "היא גילתה שאחותה מתה ומיד חיפשה דרכים למצוא אותי", הסביק
גלוק, כשהוא משתנק מדמעות. "היא הייתה האימא היחידה שלי והיא תמיד תהיה האימא
שלי".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה