אירנה
סנדלר הצליחה להבריח מהגטו ילדה יהודיה בשם אלז'וניה רוזנוביץ , ואחר כך גם את
אימה .
אירנה סנדלר
דאגה להעביר כל חודש כספים לאותה פולניה שהסתירה אותם . אלז'וניה עברה את כל שנות ההסתתרות לצד אימה . בעלות
הבית הפולניות שלהן לא ידעו ששתיהן יהודיות כי הן נראו כמו פולניות נוצריות .
הזיכרון הברור הראשון של אלז'וניה הוא
מאביב שנת 1943 . בעלת הבית שלהן אישה באה
בימים , לוקחת אותה על הידיים , מקרבת אותה לחלון ומראה לה את האש העולה מן הגטו: "
את ילדה מאושרת , אלז'וניה: את תחיי בפולין שבה לא תראי אפילו יהודי אחד, כולם
עולים עכשיו באש" .
בעלת הבית הפולנית לא הבינה מעולם מי הן באמת כי אירנה סנדלר דאגה להן
לתעודות מזוייפות .
הן עזבו את
ביתה די מהר , מייד כאשר מסרה בעלת הבית לידי הגסטפו דייר אחר שלה כאשר גילתה שהוא
יהודי.
אירנה סנדלר מצאה להן מסתור אחרר אצל פולנים בוורשה . הן נקלעו למרד וורשה הפולני וגורשו מוורשה לעיר פרושקוב, עיירה שבה כולם הכירו את משפחתן .
ברור היה שמקודם או במאוחר מישהו מהפולנים יסגיר אותן .
למזלן
, עובד רכבת גרמני הרשה להן לעלות על רכבת אחרת
שלקחה את המגורשים לעיירה אחרת ליד ורשה , מילנובק.
אחרי
המלחמה הן חזרו לפרושקוב שם התגוררו עם הבן דוד הילד מיחאו .
מקור
וקרדיט :
אנה ביקונט . גברת סנדלר , הוצאת כרמל,
2020
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה