במשך שלוש שנים, הפעוט היהודי אל מינצר ראה את העולם החיצון בעיקר דרך חריץ תיבת הדואר בבית בו הוסתר

 

במשך שלוש שנים, הפעוט  היהודי אל מינצר ראה את העולם החיצון בעיקר דרך חריץ תיבת הדואר בבית . משפחה אינדונזית שהיגרה להולנד קלטה את הילד היהודי בן תשעה חודשים תוך סיכון ביטחונה.

מקור

 

 

אלפרד (אל) מינצר נולד ב-23 בנובמבר 1941 בהאג, הולנד. אלפרד שרד את השואה כי הוא ניצל על ידי משפחה אינדונזית המתגוררת בהולנד. אביו, שמחה, היה בעל עסק לחייטות לגברים ואמו, ג'יזל, נשארה בבית כדי לטפל באלפרד ובשתי אחיותיו הגדולות, אווה ולאה.

 

במאי 1942, אביו של אלפרד נצטווה להתייצב במחנה עבודה גרמני אך התחמק מהפקודה בכך שאישפז  את עצמו בבית החולים לצורך ניתוח בקע. בספטמבר התברר שכל המשפחה תצטרך להסתתר. שמחה זייף ניסיון התאבדות על מנת להתפנות לבית חולים פסיכיאטרי ליד האג. בינתיים, ג'יזל מכרה את רכוש המשפחה לפני שהצטרפה לשמחה בבית החולים כסייעת של אחות.

 

האחיות של אלפרד , אווה ולאה שובצו בתחילה עם שתי נשים שהיו השכנות של משפחת מינצר. כשנה לאחר מכן הועברו הבנות לביתה של אישה אחרת. אבל בתחילת 1944 הלשין בעלה של האישה על הסתרת הבנות בפני השלטונות.

 

שלושתם נעצרו ונשלחו לווסטרבורק. ב-8 בפברואר 1944 אווה בת השבע ולאה בת החמש גורשו לאושוויץ שם נרצחו  עם הגעתם, שלושה ימים לאחר מכן. האישה שהסתירה אותם נשלחה ל-Vught, אחר כך לראוונסברוק, ולבסוף שוחררה.

 

הפעוט אלפרד הועבר לטיפולה של חברה בשם אנני מדנה, ששמה אותו עם אחותה. עם זאת, לאחר חודש אחותה של אנני הפכה עצבנית וחרדה מדי מכדי להשאיר אות איתה.

 

 לאחר מכן, אנני העבירה את הפעוט אלפרד לבעלה לשעבר, טולה, יליד אינדונזיה. במשך שלוש השנים הבאות אלפרד נשאר בביתו של טולה, מטופל על ידי עוזרת הבית האינדונזית שלהם, מימה סיינה, שהפכה לאמו המאמצת .  

המשפחה האינדונזית התייחסו אליו כאל אחד מילדיהם, אך הוא לא הורשה לצאת מהבית מחשש שמישהו עלול לראות אותו ולחשוד. למרות השוני במראה החיצוני, לאלפרד בעל השיער הבלונדיני ותכול העיניים לא הייתה תחושה שהוא שונה משאר משפחתו האינדונזית-הולנדית והוא היה צעיר מכדי לשאול מדוע הוא הוחבא בארון כשהגסטפו הגיע  מדי פעם לביקורת אל בית החולים בו עבד טולה.

 

בתחילת 1943 הוריו של אלפרד גורשו תחילה לוסטרבורק ואז לוויט. הם הופרדו כששמחה גורש לאושוויץ במרץ 1944. בינואר 1945 נשלח שמחה למאוטהאוזן ולמספר מחנות נוספים לפני ששוחרר באבנזה. הוא מת חודשיים לאחר מכן במנזר סמוך בו הוא קיבל טיפול רפואי.

 האמא של אלפרד , ג'יזל גורשה לאושוויץ ביוני 1944 ואז נשלחה עד מהרה לעבוד באחד ממפעלי טלפונקן ליד רייכנבך.

 

לאחר שהמפעל הופצץ בסוף קיץ 1944 היא הוצעדה בצעדת המוות לסדרה של מחנות ריכוז, ובסופו של דבר שוחררה בגבול גרמניה עם דנמרק באביב 1945 ופונתה לשוודיה. ביולי היא הוחזרה להולנד.

 

כשג'יזל  האמא הביולוגית חזרה לאסוף את אלפרד, לילד בן השלוש וחצי לא היה כל זיכרון מי היא. על מנת להקל על המעבר הזמינה ג'יזל את אמו המאמצת של אלפרד,  האינדונזית  מימה, להמשיך לטפל בו.

 

עם זאת, כמה חודשים לאחר מכן מימה מתה.

 

 כשאלפרד היה בן שש אמו פתחה חנות קוסמטיקה בהולנד. בשנת 1952 הם עברו לבלגיה שם גרו עד שהיגרו לארצות הברית בשנת 1958. כיום, אלפרד הוא רופא פנימי ורופא  מומחה למחלות ריאות ומתגורר בוושינגטון הבירה. הוא עדיין שומר על מערכת יחסים קרובה עם ילדיu של טולה.

 

מקור