ילדים בשואה -מיזם תיעוד באינטרנט

ילדים בשואה -מיזם תיעוד באינטרנט
אלפי עדויות של ילדים בשואה

יום ראשון, 10 ביולי 2022

ילדי טהרן : סיפורי הגבורה והנופלים במלחמת העצמאות

 




 

מרבית הנערים הבוגרים של ילדי טהרן נלחמו בקרבות שבטרם קום המדינה ובזמן מלחמת העצמאות,חלקם נפלו בקרבות על הקמת המדינה ובמלחמת השחרור.

עמנואל (אמיל) לנדאו

עמנואל לנדאו נולד בשנת 1928 בפולין ,ברח עם משפחתו מורשה לרוסיה ,בשנת 1939 בעת שהצבא הגרמני פלש לפולין,לאחר שלוש שנות נדודים הגיע עם ילדי טהרן לארץ ישראל,הספיק להשלים שתי שנות לימוד בבית הספר כדורי ומשם המשיך לרמת יוחנן,שם התגייס לפלמ"ח ומשם לצבא ישראל .

עמנואל לנדאו נפל במלחמת העצמאות ,בעת שהיה בכוח שתקף שיירה שהובילה נשק ותחמושת של כנופיות ערביות ,בדרכם לכוון חיפה באזור קריית מוצקין ,בעת הלחימה הפגין אומץ לב רב והסתער על אחת ממכוניות התחמושת בניסיון לקחתה כשלל ,בעת שהזיז את המכונית היא נפגעה והתלקחה והתפוצצה ,דבר שגרם למותו,בעבור לחימתו ההרואית קבל עמנואל את אות גיבור ישראל מבין 12 מלוחמי המדינה במלחמת השחרור שזכו בו.

זאב הולנד

בן משה ורבקה ,נולד בשנת 1928 בעיר רושוקוב בפולין,לאחר מנוסת הוריו לרוסיה ובתקופת המעבר לאוזבקיסטן של המשפחה ,לאחר שסטלין החזיר את חרות אזרחי פולין ברוסיה בשנת 1942 ,התייתם לאחר שהוריו מתו במחלות,אז הועבר לבית היתומים בסמרקנט ,משם התגלגל לקבוצת ילדי טהרן שעלו לארץ ישראל בשנת 1943.

לאחר שזאב התבגר עבד למחייתו כטכנאי בית דפוס לאחר שנישא ונולדה לו ילדה ,זאב הולנד התגייס לחיל האוויר שבדרך כטכנאי ונפל במחצית מרץ 1948 , בעת שעמד על משמרתו ,באזור תחנת רידינג בהגנה על שדה דב בתל אביב.

שלמה וגנר

שלמה וגנר בן עמליה וצבי נולד בשנת 1939 להוריו שנמלטו מפולין לרוסיה,הגיע עם ילדי טהרן בשנת 1943 לארץ ישראל, למד בבית הספר הדתי חורב בירושלים,כסיים את לימודיו עבר לקבוץ חפץ חיים בעמק בית שאן,שם עבד בענף הבננות.

למד במקביל בשנה הראשונה באוניברסיטה העברית בירושלים,עבד לפרנסתו כפקיד חסך מעט כסף וזכה להעלות את אמו ואחיו הקטן מרוסיה לארץ ישראל, הספיק להתראות עמם כשבועיים,כאשר פרצה מלחמת השחרור התגייס לחטיבת כרמלי,נפל בקרבות החטיבה ברמת יוחנן.

חיים (יחיאל) גרף

חיים גרף נולד בשנת 1927 בפולין ,להוריו איטה ויצחק,ברח עם משפחתו לרוסיה ,שם בילו במחנות מעצר בסיביר,עד שנת 1942 שבו העניק סטלין בחזרה את זכויות האזרח הפולניות לנמלטים מפולין,אז עברה המשפחה לאוזבקיסטן ומשם דרך בתי הילדים הגיע לארץ ישראל עם ילדי טהרן.

לאחר עלייתו לארץ,חיים התחנך בקבוץ יגור,לאחר שנה עבר לחיפה ולמד מסגרות ורתכות עבד במפעל חרות עד שנשברה ידו ,אז עבר לעבוד כנוטר ביחידת האבטחה של הנמל בעיר התחתית בחיפה.

במחצית מרץ 1948 ,הצליח ערבי לבוש בתלבושת מערבית לעבור את שער הכניסה לחצר מבנה סולל בונה ברחוב הנמל, לאחר שהחנה את מכוניתו והפעיל את מנגנון הפיצוץ,כתוצאה מכן הבחינו הנוטרים חיים גרף וחברו מרדכי קומרניק ,בעשן העולה מארגז המשאית .

מיד שהבינו כי המכונית היא מכונית תופת למרות הסכנה דחפו אותה מחוץ לחצר עד שהעבירוה למרחב,שם התפוצצה המכונית תופת ולקחה אותם אל מותם,בפיצוץ נהרג גם משה פלוסקר ,שטיפס על ארגז המשאית וניסה לנתק את פתיל ההשהיה ממטען התופת.
בפיצוץ גם נהרגו האזרחים : יוסף עני,יצחק רובין,עטרה רוזנברג,צבי בלטינשטר.

דב גולומב

דב נולד בשנת 1927 בפולין , ברח עם משפחתו לרוסיה ,שם בילו במחנות מעצר בסיביר,שם מתו בני משפחתו במחלות ורעב ודוב נותר יתום ,כאשר בשנת 1942 שבו העניק סטלין בחזרה את זכויות האזרח הפולניות לנמלטים מפולין,אז הועבר דב לבית היתומים היהודי בסמרקנט באוזבקיסטן ומשם דרך בתי הילדים הגיע לארץ ישראל עם ילדי טהרן.

לאחר עלייתו לארץ ישראל באפריל 1943 ,במסגרת ילדי טהרן,הועבר דב לשתי שנות לימוד בבית הספר החקלאי מקווה ישראל,שם התגבר על יתמותו , הבדידות והסבל שחווה בימי מלחמת העולם השנייה,כיוון שלמד גידולי מטע,בסיום לימודיו עבר לעבוד במטעי פתח תקווה .

לאחר הכרזת הקמת מדינת ישראל גוייס דב לצבא,ונלחם בחטיבת אלכסנדרוני כמקלען , במשגרת החטיבה השתתף בקרב על תל ליטווינסקי (תל-השומר), חיריה, סלמה ובמערכה על רמת הכובש .

ערב פלישת כוחות ערב לארץ ישראל החלו ארבעה פלוגות בניסיון לכבוש את כפר סבא הערבית ,על מנת לגרש את תושביו,להשתלט על השטח ולהתמקם בו ,על מנת לייצב מתחם הגנה ולקבוע את גבול המדינה בסביבה מול העיר הערבית קלקיליה.

הקרב החל ב 13,5,1948 ,לאחר מלחמה קצרה נכבש הכפר , אלא שכוחות סדירים וכוח משוריין החל לנוע מאזור קלקיליה על מנת לכבוש את השטח מחדש,כנגדם הוצבו שתי חסימות של חיילי צהל,אחת ליד הישוב נווה ימין (כיום) והשנייה על גבעה בודדת באזור הקרבות,כוחות האויב העדיפים ומספר הנפגעים לא הותירו תקווה להמשך הלחימה והכוחות נסוגו מהשטח ,תוך השארת חללים ופצועים בעמדות,הכוח הערבי העדיף השתלט על המקום ,ושבעת הנשארים מאחור נחשבים נעדרים מאז הקרב.

שמות הנעדרים : סגן הילל ריינר, רב"ט שטרן דן, שטרן צבי-הרמן, ברודר דב, גולומב דב, פרנק ישראל, ופרסלר אברהם.

אורי (סטפן-סטפוש) בר

נפל בלחימה על הגנת קבוץ דגניה במחצית תש"ח .קישור
http://www.malon.co.il/category.aspx?id=34935

חיה (שיפמן) הורן (חייקה, חיה'לה )

חיה נולדה בפולין להוריה חנה ואברהם בשנת 1928 ,במשפחה שומרת מסורת,כאשר נכבשה עיירתם בפולין בידי הצבא הגרמני,ברחו הוריה וששת האחים למזרח רוסיה,שם הוגלתה המשפחה למחנות עבודה בסיביר.

בדרכם לסיביר חלתה חיה בת ה 11 שנה ואושפזה בבית חולים בהרי אורל שבדרך והתנתקה ממשפחתה למספר חודשים עד אשר הצטרפה אליהם למחנה בסיביר,בשנת 1942 החזיר סטלין לפליטי פולין את זכויות האזרח ואפשר להם לנדוד לאוזבקיסטן החמה.


לאחר המעבר לאוזבקיסטן של המשפחה , לא שרדו אביה וסבה עקב התנאים הקשים והמחלות,כאשר לא הצליחה האם לגדלם , מסרה האם את חיה ,שתי אחיותיה והילד הקטן לבית היתומים שהוקמו בעבור ילדי הפליטים היהודיים .

בסוף 1942 אפשר סטלין לפליטים פולנים ,לילדים היתומים ולצבאו של הגנרל הפולני אנדרוס ,לעבור למחנה צבאי בריטי נטוש ליד העיר טהרן באירן (פרס) , חיה ואחיה פונו לבית הילד היהודי שהוקם במחנה ליד טהרן .

אלא שבדרך הציקו לילדים חיילים פולניים אנטישמיים בצבאו של הגנרל אנדרוס ,חיה ומספר יתומים לא יכלו לסבול את ההצקות והם ירדו מהמשאיות ולנו מספר ימים חשופים בשדות, כתוצאה מכך ,חיה בת ה 15 חלתה שוב ובילתה תקופת כחודשים בבית החולים ,לאחר החלמתה ,חברה חיה שוב לבית הילד היהודי שהוקם במחנה שליד טהרן.

באפריל 1943 הועלתה חיה ואחיה על אוניה והועברו לארץ ישראל בהסכמת שלטונות המנדט האנגלים בארץ ישראל ,לאחר עלייתה הועברה חיה לבית הספר החקלאי במקווה ישראל למסגרת הדתית של בית הספר.

כאשר סיימה את לימודיה הצטרפה חיה להכשרה שהצטרפה לכפר עציון בגוש,לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה,חזרה אמה ואחיה לפולין ומשם לאחר התכתבות עם חיה עלתה האם והאחים והצטרפה למגורים עם חייה בכפר עציון,בתחילת 1947 .

מיד לאחר עליית אמה ואחיה, נישאה חיה למשה הורן בכפר עציון ,כאשר החלו הערביים להציק למתיישבי הגוש , הוחלט על פינוי חלק מהמתיישבים להגנתם, אמא של חיה ואחיה התפנו למגורים בירושלים והתגוררו במרתפי מנזר רטיסבון ברחוב הנגיד.

חיה ומשה בעלה נותרו בכפר עציון והתגייסו להגנת הגוש והיישוב,חיה שימשה כקשרית מקצוע שלמדה באימוני ההגנה בבית הספר מקווה ישראל ,כשבוע לפני ההתקפה הגדולה על גוש עציון נפצע בעלה והועבר בהטסה לבית חולים בירושלים.

חיה נותרה כקשרית וכחובשת במרתף בית המנזר הגרמני הבנוי מאבן, כאשר כשלו ניסיונות אנשי הלגיון הערבי להיכנס למרתף שבו התבצרו אחרוני הלוחמים , החליטו חיילי הלגיון לפוצץ את המבנה ,בעת בפיצוץ התמוטט המבנה וקבר מתחתיו את מגניו שנהרגו , רק בשנת 1949 הצליחו שלטונות הצבא במסגרת הסכם להביא את גופות החללים לקבורה בהר הרצל בירושלים.

חיה הדתית חברת כפר עציון שבגוש עציון , שנותרה לאחר פינוי בעלה הפצוע מהגוש,שימשה כלוחמת ואלחוטנית ואחת מהנשים הרווקות או הנשואות ללא ילדים ,נשים אלו שנותרו כלוחמות ושלא התפנו מגוש עציון ,חיה נפלה כאחת מעשרים ושתים נשים לוחמות ,בעת כיבושו של הגוש יחד עם 129 חבריה יום לפני הכרזת המדינה.

הדסה אדלה נויגר

הדסה נולדה בסוף שנת 1927 בחלקה המזרחי של פולין ,בבית דתי להוריה שלום וגיטל קרנץ,כבת זקונים כילדה בת 12 ,עד כיבוש פולין בידי הצבא הגרמני הספיקה הדסה ללמוד בבית ספר יסודי יהודי.

בהתקרב כיבוש העיירה בידי הגרמנים ברחה הדסה עם משפחתו לרוסיה ,שם בילו במחנות מעצר בסיביר,בני המשפחה ואחיה נפטרו במחלות ורעב והדסה נותרה יתומה , בשנת 1942 העניק סטלין לפליטי פולין ,בחזרה את זכויות האזרח הפולניות,אז הועברה הדסה לבית היתומים פולני בסמרקנט באוזבקיסטן משם חולצה בעת המעבר ומשם דרך בתי הילדים הגיע לארץ ישראל עם ילדי טהרן.

לאחר עלייתה לארץ ישראל, הצטרפה הדסה לסקטור הדתי בבית הספר החקלאי מקווה ישראל לתקופת לימודים של שנתיים,לאחר סיום לימודיה הצטרפה לגרעין ההכשרה ,שעלה לכפר עציון והפכה לחברה בישוב,ובשנת 1947 נישאה לחבר הישוב אלכסנדר נויגר ושם בנו את ביתם.

הדסה למדה במסגרת ההכשרה הצבאית במקווה ישראל אלחוטנות,ובעת שפרצו הקרבות באזור גוש עציון הייתה הדסה אחת הלוחמות ביחד עם בעלה שנותרו בגוש לאחר הפינוי,בקרב שהתפתח ב 13,5,1947 , נפלו הדסה ואלכסנדר בעלה בקרב על הגנת הישוב.

רק בשנת 1949 הצליחו שלטונות הצבא הישראלי ,במסגרת הסכם עם הצבא הירדני , להביא את גופות החללים בגוש עציון לקבורה בהר הרצל בירושלים.

 

קישור

 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

סיפור החיים של אווה וולטר , בת 10 , בתקופת השואה

בצילום : אווה וולטר (ילידת 1935) עם אמה אילונה, לפני המלחמה ⁠ ″מאז שגדלתי, תמיד חשבתי שחבל שהיא [אמא] חזרה ולא מתה, כמו רוב האימהות (מילים...