סוודר של חיים אנדרש וקרול בריכטה, תאומים בני תשע,
שולחו עם אמם מרגיט מבודפשט בירת הונגריה לאושוויץ- בירקנאו.
עם
הגיעם למחנה הופרדו השניים מאמם והועברו לבלוק הניסויים של ד"ר יוזף מנגלה.
ימים ספורים לפני השחרור נשלח אנדרש לעבוד במחסני המחנה. במקום שרר קור עז. אף
שראה כיצד אחד האסירים נורה למוות משום שלקח מעיל, גנב אנדרש סוודר, על מנת ללבוש
אותו מתחת לבגדיו הקרועים והבלויים..
ימים אחדים לאחר מכן מצאו התאומים את אמם בצריף שבו שהו
נשים רבות על סף מוות. בעודם בצריף
נשמעו רעשים בחוץ. בין הנשים עברה השמועה
שצריפים בגטו לובלין הועלו באש על יושביהם, ועתה הן חששו שסופן יהיה דומה. אנדרש בריכטה (לימים מרדכי אלון) מספר בעדותו: "אחר כך נפתחה הדלת של הצריף ונכנס לשם חייל בלבוש שונה
לחלוטין עם תת-מקלע כזה ]...[ הוא היה ילד בן שש-עשרה-שבע-עשרה. הוא נכנס ]...[ והיה שם כמו מין נחשול של נשים, ממש שלדים, ]...[ שאמרו: 'רּוסקי'. זה עבר ככה על כל הצריף. הלכו אליו. הוא עמד שם ולא ידע מה לומר ]...[ היה ברור,
לפחות לי, ששוחררנו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה