"הם היו הכי אדיבים אלי", נזכרה סאלי וסרמן על המצילים הפולנים שלה, מיקולאי ואווה טורקין. "אבל הדבר הכי חשוב… זה שהם הצילו את חיי." בשנת 1943 הצילו בני הזוג את סאלי בת ה-8 בדוברובה גורניצה הכבושה, והצילו אותה משילוח לאושוויץ…
"בהתחלה בכיתי הרבה במרתף של משפחת טורקין . כי ראיתי חולדה או עכבר. הייתי בטוחה שזו עכברוש. חוץ מזה, הייתי מלוכלכת ורעבה. הייתי מלוכלכת כי הייתי בחלל הזעיר הזה כל הזמן. וכשהגב' טורקין הכניסה אותי לאמבטיה והתחילה לשטוף אותי, היא אמרה לבעלה, "לעולם לא תהיה שוב במרתף הזה!". הם התחילו להתווכח. "אבל הם יימצאו אותה. ואז אנחנו נהרג. לא נציל לא אותה ולא את עצמנו. מישהו ימצא אותה כאן". אבל לא היה אכפת לה. פשוט לא היה אכפת לה".
"יכולתי להסתובב בדירה רק בלילה. במשך היום נשארתי בחדר השינה שלהם. הם מעולם לא פתחו את הווילונות בחדר השינה. דירתם הייתה ממוקמת בחצר, ואני במרתף. החלון הגדול ביותר, זה במטבח, משקיף על החצר. החלון היה פתוח תמיד ואנשים נופפו לשלום לגברת טורקין כשהם עברו במקום" כאשר הם לא מעלים על הדעת שילדה יהודיה מסתתרת בבית.
בשנת 2012 זכו בני הזוג טורקין בתואר חסידי אומות העולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה