טובה (גיטל'ה) גוטשטיין נולדה בוורשה בשנת 1933 לזיינבל ומלכה-מניה
אלבה, האמצעית מבין שלושה ילדים במשפחה דוברת יידיש. המשפחה גרה ברחוב ניסקה 9,
בקצה האזור שלימים יהפוך לחלק מגטו ורשה, סמוך לכיכר השילוחים (האומשלגפלאץ).
עם הקמת גטו ורשה באוקטובר 1940 נשלח אביה של טובה לעבודות כפייה
ועקבותיו לא נודעו. מחלון ביתה ראתה טובה מדי יום חיילים גרמנים רוצחים צעירים
וצעירות בירי. אמה ביקשה מהשכן שיתלה סדין שיכסה את החלון כדי שטובה לא תראה את
הזוועה.
אמה של טובה לא יכלה להניק את אחיה התינוק, והייתה מאכילה אותו
בלחם מומס במים. טובה הילדה החלה לדאוג לפרנסת המשפחה. היא היתה יוצאת אל מחוץ
לגטו דרך תעלות הביוב ומבקשת אוכל מפולנים, אף על פי שאלה איימו שיסגירו אותה
לגרמנים. לעיתים ליקטה טובה אוכל מהשדות. היא הייתה קושרת חבל למותניה, ממלאת את
הבגד באוכל ושבה ונכנסת לגטו דרך תעלות הביוב. לפעמים עמדו גרמנים על מכסה הביוב
והיא לא הצליחה לצאת. כשגדלה טובה והנעליים היו קטנות על רגליה, עטפה את הרגליים
בסמרטוטים.
עם פרוץ מרד גטו ורשה שהתה טובה מחוץ לגטו בחיפוש אחר אוכל. לפתע
ראתה ששמי הגטו אדומים והגטו בוער. היא חזרה בריצה אל הגטו. החלה הפצצה והיא רצה
ליד אנשים נופלים ובתים מתמוטטים. כשהגיעה למקום שבו היה ביתה, הבית כבר היה הרוס
ומשפחתה נעלמה. היא שבה וברחה בריצה מהגטו. בדרך ראתה מתים רבים שוכבים ברחובות.
טובה הצליחה להגיע ליער וקיבלה מחסה אצל פרטיזנים. הם דאגו להאכילה
ולהלבישה במעיל ובמגפיים של חיילים גרמנים וכן בבגדים שתלשו מחבלי כביסה. טובה חיה
עמם ביער כשנה וחצי, ולמדה מהם רוסית ופולנית. כאשר הפרטיזנים יצאו לפעולות, הייתה
נכנסת לשוחה והפרטיזנים היו מכסים את השוחה בענפים. יום אחד לא חזרו הפרטיזנים.
ככל הנראה נהרגו בפעולה נגד הגרמנים. טובה נותרה לבדה ביער.
בתום המלחמה יצאה טובה מהיער. היא זכרה שאמה אמרה שבתום המלחמה
תגיע ללובלין, ולכן החלה לנדוד ללובלין כשהיא מסתירה את יהדותה. בסוף 1944 הגיעה
טובה ללובלין, שכבר שוחררה בידי הצבא האדום. היא חיכתה לאמה בתחנת הרכבת יום-יום,
במשך חודש. כשתקפו אותה פולנים אנטישמיים, העלה אותה מנהל התחנה לקטר והיא הוסעה
לעיר ולבז'יך, שם לקחו אותה צעירים יהודיים לבית יתומים. לאחר שנה וחצי הגיעה
לגרמניה ומצאה את אמה, אחותה ואחיה במחנה עקורים בעיר אולם.
טובה עלתה לארץ ישראל ב-1948 והייתה אחות בבתי חולים. כיום היא פעילה
בסיוע לניצולי
שואה.
לטובה
ולבנימין ז"ל, ניצול שואה מבוצ'אץ', שלושה ילדים, שמונה נכדים ו-13 נינים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה