זהבה מוסקוביץ' שרדה את השואה בפולין, אך לא זכתה לקבל ולו פיסת מידע על עברה ועל משפחתה
זהבה מוסקוביץ' נולדה בפולין
בזמן המלחמה. אימה ברחה יחד עם משפחתה ומאז נותרה זהבה לבדה - בלי אף פיסת מידע על
השורשים שלה. היא לא יודעת באיזה תאריך בדיוק היא נולדה, אבל לפני כחודש היא ציינה
את יום הולדתה, כשלצידה הדוגמנית שביט ויזל, שהגיעה לשמוע מקרוב את קורות חייה
במסגרת פרויקט "מעלים זיכרון" של Meta וארגון "לתת". פרויקט שרץ זו השנה השלישית ונועד להנגיש את
סיפורי הגבורה לדור הצעיר בדרך שבה הוא רגיל היום לצרוך תוכן - דרך הסטורי.
"הייתי רוצה להגיד לילדה הזאת
שאני אוהבת ושלא צריך לכעוס יותר", זהבה מספרת וכשהיא משיבה לשאלה מה לדעתה
עזר לה לשרוד את השואה היא אומרת בקול חנוק: "הייתי חזקה". מבית היתומים
נאספה זהבה על ידי אישה בשם חסיה, שלקחה ילדים יהודים תחת חסותה, במטרה להביא אותם
בסופו של דבר ארצה.
"היינו שם
הרבה ילדים", היא נזכרת. "שם קיבלנו בפעם הראשונה לאכול לחם. בהתחלה
חטפנו את הלחם שנתנו לנו. היינו מחביאים מתחת לכריות, עד שהרגיעו אותנו: 'תמיד
יהיה לכם לאכול'". כששביט שואלת את זהבה מה היה החלום שלה באותה תקופה, היא
עונה כמעט בלי לחשוב: "למצוא אמא". משם המשיכה את המסע לגרמניה, בעודה
מחכה יחד עם שאר היתומים לסטריפקטים לעלות לארץ. "שם פגשתי את ראומה ויצמן.
יש לי זיכרונות מאוד טובים משם. בריכת שחייה, זו הייתה הפעם הראשונה ששחיתי,
שחגגתי חנוכה".
לפני פרוץ מלחמת השחרור הגיעה זהבה לארץ. "עמדנו על הרמפה,
במקום שממנו שלחו את הירקות, עמדנו שם בשורה ואנשים באו ובחרו". היא מתכוונת
שבחרו בה לבת. משפחה מאמצת ממושב בית יצחק אספה אותה אליה והעניקה לה הזדמנות
לחיים חדשים בישראל. חלומה סוף סוף התגשם והיא מצאה אמא. "כשהייתי בפולניה לא
רציתי לנסוע, כי אמא אמרה שתבוא לקחת אותי. אבל היא לא באה. פה קיבלתי אמא שטיפלה
בי. לא יכולתי לבקש אמא טובה יותר. היא נתנה לי מכל טוב".
בבית יצחק הקימה זהבה משפחה, והביאה לעולם שני ילדים וארבעה נכדים.
"זה הדבר הכי טוב שיכולתי לעשות. אלה האוצרות שלי, אני עשירה, הנכדים
שלי". בפנייה לדור הצעיר היא אומרת: "פה בארץ שלנו אתם יכולים לעשות מה
שאתם רוצים ולהגיע עד השמים". את יום הולדתה מציינת זהבה בתאריך שבו נולדה
האמא שגידלה אותה, מתוך כבוד והערכה והמון אהבה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה