ילדים בשואה -מיזם תיעוד באינטרנט

ילדים בשואה -מיזם תיעוד באינטרנט
אלפי עדויות של ילדים בשואה

יום שלישי, 3 בינואר 2017

טאבו


טאבו
מאת מרתה מרים קליימן
 
הוצאה CONTENTO , קונטנטו דה סמריק.

ContentoNow ישראל



טאבו של מרים קליימן הוא ספר מפתיע מנקודת מבטה של ילדה קטנה שגילתה את יצר ההשרדות בתקופת השואה. כילדה קטנה הפנתה עורף למשפחתה על מנת להינצל. גרה בבית זר ואימצה את אורחותיו.

"פתאום נפתחה הדלת... סימצ´יה ההמומה והמבוהלת הושיטה אלי את ידה, סחבה והחביאה אותי מאחורי גבה. עמדנו, ללא קול, קפואות מפחד, ללא תנועה. מעולם לא ראיתי חייל גרמני כה קרוב אליי."

ילדה יהודיה, לבדה, במסע הישרדות בלתי אפשרי, באירופה, בזמן המלחמה ואחריה. הסכנות אורבות לה מכל עבר, אך יד הגורל ואומץ ליבה מביאים אותה, לבסוף, בדרך נס, לארץ ישראל. זיכרונותיה של ילדה קטנה. זיכרונות כאב ואימה, אך למרות הכול, שזורה בהם, כחוט השני, אופטימיות נדירה שעוזרת לה להתגבר ולבחור בחיים.

בשפתה הייחודית, המינימליסטית, טווה הכותבת את סיפורי ילדותה שלעתים רב בהם הנסתר על הגלוי. 

מרתה אלבינגר, כיום מרים קליימן, נולדה בוורשה, פולין, שנה לפני פרוץ מלחמת העולם השניה.


נגנית החצוצרה רותה קליימן רצתה תמיד להכיר את סבתא ז"ל, שנרצחה בשואה, ושהיא נקראת בשמה המיוחד. אך אמה, מרים, לא רצתה לגעת בזיכרונות מימים אלו, בהם נקראה מרתה אלבינגר, ומיעטה לשתף. שהרי, השארת הזיכרונות מאחור – עד כדי שריפת מסמכים ומזכרות- היא זו שלפי הבנתה, סייעה לה להשתקם ולבנות חיים חדשים, בקיבוץ, בישראל. 
רק אחרי שנפטר אבי המשפחה חיים ז"ל, מצאה מרתה- מרים את הכוח ואת הזמן לחזור אחורה: אל הוריה שנטעו בה אופטימיות גדולה, בטרם איבדה אותם - את האם, כשהיתה בת ארבע, ואת האב ויתר המשפחה המורחבת שנה מאוחר יותר; אל המשפחה הפולנייה שהצילה אותה, אך גם מאוחר יותר נטשה אותה (לפי תפישתה שלה כילדה), אל הדודה תושיה, שגידלה אותה במשך שנה קסומה בפולין, עד שגם היא העבירה אותה הלאה, לקבוצת פליטים שעשתה דרך ארוכה ארצה. 
למרות שחוותה ארבע נטישות, למרות שנאלצה לשרוד לבדה בתוך קבוצת ילדים פליטים, שכולם גדולים וחזקים ממנה, ובאנייה אקסודוס, הצליחה מרים ליצור חיים חברתיים מלאים, לבנות משפחה יציבה ותומכת ולפתח קריירה של כמחנכת פורצת דרך -ממעצבי ההוראה הטיפולית בישראל- וכמפתחת שיטה ייחודית להוראת הקריאה, בעלת 100% הצלחה. 
מזה 15 שנה היא נפגשת עם תלמידים בכיתות ומעבירה להם את נושא השואה בצורה מרתקת ומתאימה לעולמם. 
כמו כל דבר שעשתה בחייה, גם לכתיבת הספר ניגשה בצורה מקצועית, ולמדה כתיבה יצירתית במשך שנתיים באוניברסיטת ת"א, כך הצליחה לכתוב את תולדותיה כיצירה ספרותית מרגשת, שקשה להניח מן היד. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

ההישרדות של דינה גונדה , ילדה בת 10 בתקופת השואה בהונגריה

    קוראים לי דינה גונדה, ואני בת 92. נולדתי ב-1932 בעיר הומנה שבסלובקיה למשפחה שמחה. אמא שלי, שנולדה גם היא בהומנה, הכירה את אבי שחזר מהשבי...