דלג לתוכן הראשי

טאבו


טאבו
מאת מרתה מרים קליימן
 
הוצאה CONTENTO , קונטנטו דה סמריק.

ContentoNow ישראל



טאבו של מרים קליימן הוא ספר מפתיע מנקודת מבטה של ילדה קטנה שגילתה את יצר ההשרדות בתקופת השואה. כילדה קטנה הפנתה עורף למשפחתה על מנת להינצל. גרה בבית זר ואימצה את אורחותיו.

"פתאום נפתחה הדלת... סימצ´יה ההמומה והמבוהלת הושיטה אלי את ידה, סחבה והחביאה אותי מאחורי גבה. עמדנו, ללא קול, קפואות מפחד, ללא תנועה. מעולם לא ראיתי חייל גרמני כה קרוב אליי."

ילדה יהודיה, לבדה, במסע הישרדות בלתי אפשרי, באירופה, בזמן המלחמה ואחריה. הסכנות אורבות לה מכל עבר, אך יד הגורל ואומץ ליבה מביאים אותה, לבסוף, בדרך נס, לארץ ישראל. זיכרונותיה של ילדה קטנה. זיכרונות כאב ואימה, אך למרות הכול, שזורה בהם, כחוט השני, אופטימיות נדירה שעוזרת לה להתגבר ולבחור בחיים.

בשפתה הייחודית, המינימליסטית, טווה הכותבת את סיפורי ילדותה שלעתים רב בהם הנסתר על הגלוי. 

מרתה אלבינגר, כיום מרים קליימן, נולדה בוורשה, פולין, שנה לפני פרוץ מלחמת העולם השניה.


נגנית החצוצרה רותה קליימן רצתה תמיד להכיר את סבתא ז"ל, שנרצחה בשואה, ושהיא נקראת בשמה המיוחד. אך אמה, מרים, לא רצתה לגעת בזיכרונות מימים אלו, בהם נקראה מרתה אלבינגר, ומיעטה לשתף. שהרי, השארת הזיכרונות מאחור – עד כדי שריפת מסמכים ומזכרות- היא זו שלפי הבנתה, סייעה לה להשתקם ולבנות חיים חדשים, בקיבוץ, בישראל. 
רק אחרי שנפטר אבי המשפחה חיים ז"ל, מצאה מרתה- מרים את הכוח ואת הזמן לחזור אחורה: אל הוריה שנטעו בה אופטימיות גדולה, בטרם איבדה אותם - את האם, כשהיתה בת ארבע, ואת האב ויתר המשפחה המורחבת שנה מאוחר יותר; אל המשפחה הפולנייה שהצילה אותה, אך גם מאוחר יותר נטשה אותה (לפי תפישתה שלה כילדה), אל הדודה תושיה, שגידלה אותה במשך שנה קסומה בפולין, עד שגם היא העבירה אותה הלאה, לקבוצת פליטים שעשתה דרך ארוכה ארצה. 
למרות שחוותה ארבע נטישות, למרות שנאלצה לשרוד לבדה בתוך קבוצת ילדים פליטים, שכולם גדולים וחזקים ממנה, ובאנייה אקסודוס, הצליחה מרים ליצור חיים חברתיים מלאים, לבנות משפחה יציבה ותומכת ולפתח קריירה של כמחנכת פורצת דרך -ממעצבי ההוראה הטיפולית בישראל- וכמפתחת שיטה ייחודית להוראת הקריאה, בעלת 100% הצלחה. 
מזה 15 שנה היא נפגשת עם תלמידים בכיתות ומעבירה להם את נושא השואה בצורה מרתקת ומתאימה לעולמם. 
כמו כל דבר שעשתה בחייה, גם לכתיבת הספר ניגשה בצורה מקצועית, ולמדה כתיבה יצירתית במשך שנתיים באוניברסיטת ת"א, כך הצליחה לכתוב את תולדותיה כיצירה ספרותית מרגשת, שקשה להניח מן היד. 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הילד יוסי פלד , מסתתר אצל משפחה נוצרית בבלגיה

יוסי פלד נולד בבלגיה בשם יוסי מנדלביץ'. נולד בבלגיה בשם יוסף (ג'פקה) מנדלביץ' לשיינע ויענקל מנדלביץ'. בזמן מלחמת העולם השנייה נמסר עם אחיותיו למשפחה נוצרית מאמצת, שעִמה שהה עד גיל 8. אביו נספה באושוויץ. לאחר המלחמה חזרה אמו אל המשפחה הנוצרית לקחת אותם, ובעזרת הבריגדה היהודית הם עלו לארץ ישראל והתיישבו בקיבוץ נגבה. בשיחה עם דרור גלוברמן ל"אנשים", מספר פלד על הזיכרונות כילד יהודי בתקופת השואה: "היו מחביאים אותי במרתף", ומודה: "במרתף הזה חוויתי את הפחד הכי גדול בחיי". מכל משפחתו, רק אימו שרדה את המחנות, אבל את המפגש איתה פלד מתאר כטראומה: "בגיל שמונה, וללא הכנה מוקדמת הודיעו לי כי הוריי הנוצריים אינם ההורים האמיתיים שלי".

בראיון למעריב, 4 למאי 2016  :
"זאת טראומה שמלווה אותי כל ימי חיי”, משחזר השר לשעבר ואלוף (במיל’) יוסי פלד. “בגיל חצי שנה נמסרתי לידי משפחה נוצרית בבלגיה. היו לי הורים טובים, מספיק אוכל וגם צעצועים, מה שאפשר לי להיות ילד מאושר. ביום בהיר אחד, כששיחקתי בגינה מאחורי הבית הכפרי שלנו, בשכונה של אנטוורפן, האבא הנוצרי …

ילדי לנה קיכלר: שמעון הלר שהפך לטייס קרב בחיל האוויר הישראלי

סא"ל הלר שמעון

בשואה נולדתי בקרקוב, ב 12.10.36 למשפחה לא דתית. אבי גמר את האוניברסיטה המפורסמת של קרקוב "יגלונסקה" ועבד כעורך דין. אני הייתי בן יחיד. את מלחמת העולם השנייה שרדתי במזל ובעזרת אנשים אצילי נפש. כאשר המצב החמיר לקח אותי דודי (שהיה פולני ונשוי לאחות אבי) אליהם לדירה בפראגה – וורשה. שם שהיתי חודשים אחדים, בתנאים מגבילים מאוד- איסור על תנועה וכל רעש במהלך היום בדירה, עד שובו של הדוד בערב. מכרה של הדוד , אשה ליטאית צעירה ואצילת נפש בשם לידיה פלייטס הקדישה את חייה לי והצילה אותי. כשנתיים חיינו בכפר נידח 43 ק"מ מקרקוב. אני תחת זהות בדויה ועם שיער צבוע לבלונד, כל זאת בסיכון חייה, גם לאחר שהכסף עבור אחזקתי הפסיק להגיע.

הורי לא שרדו את המלחמה.
בסוף המלחמה החזירה אותי לידיה פלייטס ליהדות ומסרה אותי למוסד יהודי בוורשה. ושוב למזלי, עוד אישה אצילת נפש, ניצולת שואה בעצמה, ששמה לנה קיכלר לקחה אותי למוסד לילדים ניצולים. בגלל מצב בריאותי הירוד נשלחתי למוסד הבראה ב"זקופנה". התנכלויות אנטישמיות שלוו בירי על בית היתומים אלצו את לנה לברוח מפולין.
תקומה 
לנה קיכלר הצליחה…

ילדים בשואה שהפכו להיות טייסי קרב בחיל האוויר : רס"ן אומשוויף צבי ז''ל

רס"ן אומשוויף צבי ז''ל


בשואה  מ-1939 עד 1943 המשפחה גרה בגטו בלבוב. ב-1943 הועברה למחנה הריכוז אשוויץ ונרשמה כאסירים פוליטיים. צבי היה ילד בן 6 כאשר קועקע על ידו המספר 103796. אביו, ברנרד, יחד עם עוד מדען, חקרו את החיסון כנגד מחלת הטיפוס. כנראה שזו הסיבה להגנה מסוימת לה זכתה המשפחה. ב-1945 עם שחרור המחנה, הוא צעד יחד עם אמו ב"צעדת המוות". אביו הוצא כנראה להורג. כשהגיע לברלין, אמו נפטרה מטיפוס, הועבר ע"י ידידת אמו ד"ר אנה וייס, למנזר בסלובקיה, בו שהה עד סוף 1947 יחד עם עוד יתומים יהודים.
תקומה
ב-1947 אותר על-ידי דודו דולק עמישב ועלה ארצה דרך צרפת. התגורר עם דודו מספר שנים ואז אומץ על-ידי משפחת ארנון בקיבוץ עין המפרץ. עלייתו ארצה הייתה בלתי ליגאלית, הוא התחזה לבן נוסף של אישה עם ילד ששרדו את השואה. צבי גדל והתחנך במוסד החינוכי המשותף לעין המפרץ ולכפר מסריק. היה ספורטאי מחונן וזכה באליפויות קרב 5 ובקפיצה למרחק. שיחק עם נבחרת ישראל בכדור-עף.
בשחקים
התגייס לחיל האוויר לאחר שירות בחיל המודיעין.  ב-1958 הצטרף לקורס טיס מספר 31 אותו סיים במגמת קרב ב-1960. בביה"ס…