דלג לתוכן הראשי

מסע ההישרדות של ניותק נתן אלדר , בן 14 וחצי בשואה , נווט קרב בחיל האוויר הישראלי



אל"ם אלדר ניותק נתן (ז''ל)
בשואה
ניותק היה הצעיר לבית אדלר. כל משפחתו הושמדה בטרבלינקה. רק הוא ואחיו הבכור – פנחס נותרו כנצר יחיד למשפחתם. ויחד שרדו את נדודיהם ברוסיה, הכשרתם כנווטים, ולימים גם בחיל האוויר הישראלי היו מוכרים כ'אחים הנווטים אדלר'.
עם פרוץ המלחמה בספטמבר 1939 סיים ניותק כיתה  ו' בגימנסיה העברית בביאליסטוק. עם כניסת הצבא האדום עבר לגימנסיה של דרוסקין . ביוני 1941 עם תחילת מבצע "ברברוסה" היה עם אחיו הבכור פנחס במחנה נופש בדרוסקין, כ - 40 ק"מ מביאליסטוק, והם לא יכלו לחזור לחיק המשפחה.
הוא ואחיו נדדו ברחבי ברית-המועצות והוא רק בן 14.5. תקופת הנדודים היתה בתנאים קשים ,תקופות של הפצצות ורעב . ורק לימים כשהגיעו לקווקאז הצליח ניותק למרות הכל,להמשיך בלימודיו וקיבל שם תעודת בגרות ב 1943.
לאחר מכן,זייף את גילו והתנדב יחד עם אחיו לחיל האוויר הפולני, ולמד נווטות ב'בית הספר לנווטים' של הצבא האדום, בצ'קאלוב כיום אורננבורג, בהרי אורל, והוסמך ב1944 , בהצטיינות כנווט וקצין. ניותק בן ה-17 היה הנווט הצעיר ביותר . והשתתף בהפצצות על גרמניה. פרטים נוספים ,ניתן למצוא אצל אחיו רס'ן אדלר פנחס.
תקומה
לאחר המלחמה הוחזר לוורשה וסופח לטייסת הממשלה הפולנית, טס כנווט לבירות אירופה השונות. הוא ואחיו חיפשו כל דרך לעלות לפלסטינה ולכן ערקו למערב אירופה בנובמבר 1945. בנובמבר 1946 הצטרף לשורות האצ"ל באיטליה כדי לעלות ארצה בדרך בלתי לגאלית ולתרום מניסיונו הצבאי כנווט ללוחמי עצמאות ישראל. עם עליה ב' הגיע לחופי פלסטינה, באוניה 'ולגווד', נתפס על-ידי הבריטים והועבר למחנה מעצר בעתלית, משם ברח והגיע לחיפה. בסוף 1946 התקבל לטכניון. הצטרף ללח"י שבראשו עמד יצחק שמיר. כינויו ב'לח"י'-לוחמי חירות ישראל, היה "שלום". עם הקמת המדינה הצטרף לצה"ל כקצין בחיל השריון ולחם תחת פיקודו של יצחק שדה, השתתף בכיבוש יהודיה.
מרגע הגעתו ארצה היה פעיל בכוחות הביטחון החל ב'לח"י', ואח'כ למרות שאיפתו להמשיך  כנווט קרבי, הוא נאלץ להתחיל בחיל השריון בפיקודו של יצחק שדה. ורק לימים צורף לצוות אוויר.
בשחקים
 עם הקמת חיל האוויר, לאחר שהשקיע מאמצים רבים שתוכר הכשרתו ונסיונו כנווט קרבי.
הוא הועבר אליו בשנת 1948 כנווט. טס במספר טייסות והשתתף במבצעי הפצצה ביום ובלילה. כינויו הידוע והפופולארי בקרב אנשי צוות האוויר, היה "ניותק". משום מה הוא הוגדר כשייך לאנשי 'גח'ל' (שייחוסם היה נחות מזה של 'מח'ל'). נסיונו ושליטתו ב-7 שפות (בניהן: אנגלית, צרפתית ואיטלקית) איפשר לו לטוס עם טייסים שהגיעו מארצות שונות ולא שלטו בעברית. טיסותיו המפורסמות ביותר כנווט היו טיסות צילום במטוס מוסקיטו עם הטייס אל"מ שלמה להט ז"ל, הצילום ארך יומיים (מספר גיחות) ובו צולמו כל בסיסי הצבא המצרי, שדות התעופה וקהיר.  היוזמה וביצוע הטיסות היו של ניותק ושלמה, מבלי שקיבלו  רשות מהממונים עליהם, ועל כך נשפטו, ואח'כ קבלו חנינה מבן- גוריון, ששבחם על הביצוע. הצילומים שימשו לתכנון מערכת סיני – מבצע קדש ב 1956.

ניותק שירת כנווט ראשי בחיל האוויר, יועץ אווירי למפקדת חיל הים וראש ענף אוויר 3. השתתף כנווט בהטסת יוצאי תימן ועליות נוספות ממזרח אסיה. במלחמת קדש קישור ותאם המערכה האווירית עם הטייסות הצרפתיות, ופיתח מערכת יחסים הדוקה עם פיקוד חיל האוויר הצרפתי, שהיה התומך העיקרי של חיל האוויר הישראלי באותה תקופה. ניותק קיבל אות הצטיינות מחיל האוויר הצרפתי ונסע לצרפת למספר פעילויות חסויות של תאום בין שני החילות. האלוף עזר ויצמן כתב עליו "קצין בעל אינטליגנציה בלתי רגילה ויצירתיות בלתי מוגבלת". וכפי הנראה התקדמותו בחיל- האויר, הושפעה  גם מעמדותיו ומעברו ב'לח'י ', שלא היו ב'תקינות הפוליטית' של אותם ימים.
ניותק שירת בחיל האוויר בכל המלחמות עד מלחמת לבנון הראשונה בה שירת כקת"א (קצין תיאום אווירי) קצין קישור בין חיל האוויר לכוחות היבשה. בשנים 1962-5 בהיותו בשליחות מטעם משרד הבטחון וצה'ל בארה"ב חלקן סודיות ,סיים גם לימודי תואר M.Sc   בהצטיינות, בהנדסה תעשייתית באוניברסיטת קולומביה.
ב-1985 סיים את שירותו כסגן אלוף .ודרגת אלוף משנה  שהוענקה לו במילואים.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הילד יוסי פלד , מסתתר אצל משפחה נוצרית בבלגיה

יוסי פלד נולד בבלגיה בשם יוסי מנדלביץ'. נולד בבלגיה בשם יוסף (ג'פקה) מנדלביץ' לשיינע ויענקל מנדלביץ'. בזמן מלחמת העולם השנייה נמסר עם אחיותיו למשפחה נוצרית מאמצת, שעִמה שהה עד גיל 8. אביו נספה באושוויץ. לאחר המלחמה חזרה אמו אל המשפחה הנוצרית לקחת אותם, ובעזרת הבריגדה היהודית הם עלו לארץ ישראל והתיישבו בקיבוץ נגבה. בשיחה עם דרור גלוברמן ל"אנשים", מספר פלד על הזיכרונות כילד יהודי בתקופת השואה: "היו מחביאים אותי במרתף", ומודה: "במרתף הזה חוויתי את הפחד הכי גדול בחיי". מכל משפחתו, רק אימו שרדה את המחנות, אבל את המפגש איתה פלד מתאר כטראומה: "בגיל שמונה, וללא הכנה מוקדמת הודיעו לי כי הוריי הנוצריים אינם ההורים האמיתיים שלי".

בראיון למעריב, 4 למאי 2016  :
"זאת טראומה שמלווה אותי כל ימי חיי”, משחזר השר לשעבר ואלוף (במיל’) יוסי פלד. “בגיל חצי שנה נמסרתי לידי משפחה נוצרית בבלגיה. היו לי הורים טובים, מספיק אוכל וגם צעצועים, מה שאפשר לי להיות ילד מאושר. ביום בהיר אחד, כששיחקתי בגינה מאחורי הבית הכפרי שלנו, בשכונה של אנטוורפן, האבא הנוצרי …

ילדי לנה קיכלר: שמעון הלר שהפך לטייס קרב בחיל האוויר הישראלי

סא"ל הלר שמעון

בשואה נולדתי בקרקוב, ב 12.10.36 למשפחה לא דתית. אבי גמר את האוניברסיטה המפורסמת של קרקוב "יגלונסקה" ועבד כעורך דין. אני הייתי בן יחיד. את מלחמת העולם השנייה שרדתי במזל ובעזרת אנשים אצילי נפש. כאשר המצב החמיר לקח אותי דודי (שהיה פולני ונשוי לאחות אבי) אליהם לדירה בפראגה – וורשה. שם שהיתי חודשים אחדים, בתנאים מגבילים מאוד- איסור על תנועה וכל רעש במהלך היום בדירה, עד שובו של הדוד בערב. מכרה של הדוד , אשה ליטאית צעירה ואצילת נפש בשם לידיה פלייטס הקדישה את חייה לי והצילה אותי. כשנתיים חיינו בכפר נידח 43 ק"מ מקרקוב. אני תחת זהות בדויה ועם שיער צבוע לבלונד, כל זאת בסיכון חייה, גם לאחר שהכסף עבור אחזקתי הפסיק להגיע.

הורי לא שרדו את המלחמה.
בסוף המלחמה החזירה אותי לידיה פלייטס ליהדות ומסרה אותי למוסד יהודי בוורשה. ושוב למזלי, עוד אישה אצילת נפש, ניצולת שואה בעצמה, ששמה לנה קיכלר לקחה אותי למוסד לילדים ניצולים. בגלל מצב בריאותי הירוד נשלחתי למוסד הבראה ב"זקופנה". התנכלויות אנטישמיות שלוו בירי על בית היתומים אלצו את לנה לברוח מפולין.
תקומה 
לנה קיכלר הצליחה…

ילדים בשואה שהפכו להיות טייסי קרב בחיל האוויר : רס"ן אומשוויף צבי ז''ל

רס"ן אומשוויף צבי ז''ל


בשואה  מ-1939 עד 1943 המשפחה גרה בגטו בלבוב. ב-1943 הועברה למחנה הריכוז אשוויץ ונרשמה כאסירים פוליטיים. צבי היה ילד בן 6 כאשר קועקע על ידו המספר 103796. אביו, ברנרד, יחד עם עוד מדען, חקרו את החיסון כנגד מחלת הטיפוס. כנראה שזו הסיבה להגנה מסוימת לה זכתה המשפחה. ב-1945 עם שחרור המחנה, הוא צעד יחד עם אמו ב"צעדת המוות". אביו הוצא כנראה להורג. כשהגיע לברלין, אמו נפטרה מטיפוס, הועבר ע"י ידידת אמו ד"ר אנה וייס, למנזר בסלובקיה, בו שהה עד סוף 1947 יחד עם עוד יתומים יהודים.
תקומה
ב-1947 אותר על-ידי דודו דולק עמישב ועלה ארצה דרך צרפת. התגורר עם דודו מספר שנים ואז אומץ על-ידי משפחת ארנון בקיבוץ עין המפרץ. עלייתו ארצה הייתה בלתי ליגאלית, הוא התחזה לבן נוסף של אישה עם ילד ששרדו את השואה. צבי גדל והתחנך במוסד החינוכי המשותף לעין המפרץ ולכפר מסריק. היה ספורטאי מחונן וזכה באליפויות קרב 5 ובקפיצה למרחק. שיחק עם נבחרת ישראל בכדור-עף.
בשחקים
התגייס לחיל האוויר לאחר שירות בחיל המודיעין.  ב-1958 הצטרף לקורס טיס מספר 31 אותו סיים במגמת קרב ב-1960. בביה"ס…