דלג לתוכן הראשי

ז'קי ברקן , ילד בן 5 , שהוסתר ע"י משפחות נוצריות



ז'קי ברקן (בורז'יקובסקי) נולד בבריסל, בלגיה. בהיותו בן חמש נספו הוריו במחנה ההשמדה אושוויץ. במשך שלוש שנים הוסתר מפני הכובש הנאצי על-ידי שתי משפחות נוצריות.

ז'קי ברקן, במאי, מוותיקי הטלוויזיה החינוכית, נולד בבריסל ב-1938. כשהיה בן חמש, בימי השלטון הנאצי בבלגיה, נתפס אביו בנימין ברחוב והועבר למחנה הגסטפו בעיר מאלין. יהודי משתף פעולה, שכינויו היה "ז'אק" ולכנופיה שלו קראו "הז'אקים", זיהה את האב כיהודי והלשין עליו לגסטפו, תמורת כסף.
משנודע לאמו של ז'קי, חנה, כי בעלה עצור, החליטה להצטרף אליו. לפני כן מסרה את הילד לפעוטון נוצרי בבריסל. מאז לא ראה ז'קי ברקן את הוריו - הם הובלו לאושוויץ. לימים בירר את הפרטים על כך, ולמד כי הדבר היה ב-19 באפריל 1943, טרנספורט מספר 20.
בסרט התיעודי "1943, השנה האבודה", חוזר  ז'קי ברקן, לאחר כ-60 שנה, אל השנים שבהן בילה במסתור בבלגיה. הבמאי ז'ורז' קאמאנאיו עיצב את הסרט בנימה מאופקת, אמינה, ללא דרמטיזציה; הסרט מבחין בקפדנות בין הזיכרון האותנטי לבין עובדות שנודעו לברקן רק אחר כך, בהיותו מבוגר. זה תיעוד של החיפוש, של הניסיון הנואש לחזור ולהיזכר לאחר עשרות שנים, אך לא תיעוד של מה שהיה בשנים האפלות. הרי הגיבור היה אז ילד, עם זווית ראייה מצומצמת.
נושאו העיקרי של הסרט הוא מה שאירע לברקן ב-1943, השנה שבה שהה זמן קצר בפעוטון בבריסל, ולאחר מכן בבית משפחה נוצרית בברוז'. בסרט מבקר ברקן, מלווה באשתו, באותו פעוטון בבריסל, הפועל עד היום. מתברר לו שכל מה שהוא זוכר משם הוא הריח וצורתם של החלונות, המחולקים לריבועים. משם נוסעים לברוז', אל הבית שבו שהה שנה אחת, מוסתר בחדר קטן. באותו בית, בחדר אחר, התגורר קצין גרמני. גם שם, ברקן זוכר בעיקר את החלון.
לאחר שנה בברוז', הארגון הנוצרי שהציל את ז'קי (וכמוהו עוד מאות ילדים יהודים), העביר אותו לכפר ביגנהוט, לא רחוק מבריסל. זוג איכרים, מארי ופראנס וןגרבן, הורים לשתי ילדות, נהפכו שם להוריו החדשים. בסרט פוגש ז'קי את אחת הילדות האלה, כיום נזירה מבוגרת, ואת אחותה. מתברר שאנשי הכפר כולו ידעו על ההסתרה ושמרו על הסוד.
ב-1946, לאחר שהמלחמה כבר נגמרה ואיש ממשפחתו של ז'קי לא בא לחפש אותו, החליטה משפחת וןגרבן להטבילו, כי גידלו אותו כבנם. ברגע האחרון הגיע מברק: "התגלתה דודה, לא להטביל". ברקן סיפר כי כאשר הביאה אותו דודתו מביגנהוט אל ביתה בבריסל, הוא החזיק בידו פסלון של מריה, שמשפחת וןגרבן מסרה לו. בן דודתו לקח ממנו את הפסלון בכוח, הוא התנגד והפסלון נפל ונשבר. ז'קי בכה מרה.

ב-1949 הועלה  ז'קי ארצה במסגרת עלית-הנוער ועד גיל בר-מצוה התחנך במסגרת דתית.
ב-1951 הצטרף לקיבוץ של השומר הצעיר ואת שירותו הצבאי עשה בנח"ל. למד קולנוע וטלויזיה בלונדון ותולדות האמנות באוניברסיטת תל-אביב. ברקן הוא מוסמך אוניברסיטת לידס בחינוך לאומנויות. שימש כבמאי ומפיק בטלויזיה החינוכית במשך שלושה עשורים.
o        ז'קי וז'נו - מסע בשחור לבן (תל-אביב : עקד, תשס"ח 2007) <סיפור אוטוביוגרפי>
o        קראו לי ואבוא : שירים (ירושלים : כרמל, תשע"א 2011) <עריכה - דבורה חיץ>
o        מגהץ מחשבות : שירים (תל אביב : צבעונים, 2013)



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הילד יוסי פלד , מסתתר אצל משפחה נוצרית בבלגיה

יוסי פלד נולד בבלגיה בשם יוסי מנדלביץ'. נולד בבלגיה בשם יוסף (ג'פקה) מנדלביץ' לשיינע ויענקל מנדלביץ'. בזמן מלחמת העולם השנייה נמסר עם אחיותיו למשפחה נוצרית מאמצת, שעִמה שהה עד גיל 8. אביו נספה באושוויץ. לאחר המלחמה חזרה אמו אל המשפחה הנוצרית לקחת אותם, ובעזרת הבריגדה היהודית הם עלו לארץ ישראל והתיישבו בקיבוץ נגבה. בשיחה עם דרור גלוברמן ל"אנשים", מספר פלד על הזיכרונות כילד יהודי בתקופת השואה: "היו מחביאים אותי במרתף", ומודה: "במרתף הזה חוויתי את הפחד הכי גדול בחיי". מכל משפחתו, רק אימו שרדה את המחנות, אבל את המפגש איתה פלד מתאר כטראומה: "בגיל שמונה, וללא הכנה מוקדמת הודיעו לי כי הוריי הנוצריים אינם ההורים האמיתיים שלי".

בראיון למעריב, 4 למאי 2016  :
"זאת טראומה שמלווה אותי כל ימי חיי”, משחזר השר לשעבר ואלוף (במיל’) יוסי פלד. “בגיל חצי שנה נמסרתי לידי משפחה נוצרית בבלגיה. היו לי הורים טובים, מספיק אוכל וגם צעצועים, מה שאפשר לי להיות ילד מאושר. ביום בהיר אחד, כששיחקתי בגינה מאחורי הבית הכפרי שלנו, בשכונה של אנטוורפן, האבא הנוצרי …

ילדי לנה קיכלר: שמעון הלר שהפך לטייס קרב בחיל האוויר הישראלי

סא"ל הלר שמעון

בשואה נולדתי בקרקוב, ב 12.10.36 למשפחה לא דתית. אבי גמר את האוניברסיטה המפורסמת של קרקוב "יגלונסקה" ועבד כעורך דין. אני הייתי בן יחיד. את מלחמת העולם השנייה שרדתי במזל ובעזרת אנשים אצילי נפש. כאשר המצב החמיר לקח אותי דודי (שהיה פולני ונשוי לאחות אבי) אליהם לדירה בפראגה – וורשה. שם שהיתי חודשים אחדים, בתנאים מגבילים מאוד- איסור על תנועה וכל רעש במהלך היום בדירה, עד שובו של הדוד בערב. מכרה של הדוד , אשה ליטאית צעירה ואצילת נפש בשם לידיה פלייטס הקדישה את חייה לי והצילה אותי. כשנתיים חיינו בכפר נידח 43 ק"מ מקרקוב. אני תחת זהות בדויה ועם שיער צבוע לבלונד, כל זאת בסיכון חייה, גם לאחר שהכסף עבור אחזקתי הפסיק להגיע.

הורי לא שרדו את המלחמה.
בסוף המלחמה החזירה אותי לידיה פלייטס ליהדות ומסרה אותי למוסד יהודי בוורשה. ושוב למזלי, עוד אישה אצילת נפש, ניצולת שואה בעצמה, ששמה לנה קיכלר לקחה אותי למוסד לילדים ניצולים. בגלל מצב בריאותי הירוד נשלחתי למוסד הבראה ב"זקופנה". התנכלויות אנטישמיות שלוו בירי על בית היתומים אלצו את לנה לברוח מפולין.
תקומה 
לנה קיכלר הצליחה…

ילדים בשואה שהפכו להיות טייסי קרב בחיל האוויר : רס"ן אומשוויף צבי ז''ל

רס"ן אומשוויף צבי ז''ל


בשואה  מ-1939 עד 1943 המשפחה גרה בגטו בלבוב. ב-1943 הועברה למחנה הריכוז אשוויץ ונרשמה כאסירים פוליטיים. צבי היה ילד בן 6 כאשר קועקע על ידו המספר 103796. אביו, ברנרד, יחד עם עוד מדען, חקרו את החיסון כנגד מחלת הטיפוס. כנראה שזו הסיבה להגנה מסוימת לה זכתה המשפחה. ב-1945 עם שחרור המחנה, הוא צעד יחד עם אמו ב"צעדת המוות". אביו הוצא כנראה להורג. כשהגיע לברלין, אמו נפטרה מטיפוס, הועבר ע"י ידידת אמו ד"ר אנה וייס, למנזר בסלובקיה, בו שהה עד סוף 1947 יחד עם עוד יתומים יהודים.
תקומה
ב-1947 אותר על-ידי דודו דולק עמישב ועלה ארצה דרך צרפת. התגורר עם דודו מספר שנים ואז אומץ על-ידי משפחת ארנון בקיבוץ עין המפרץ. עלייתו ארצה הייתה בלתי ליגאלית, הוא התחזה לבן נוסף של אישה עם ילד ששרדו את השואה. צבי גדל והתחנך במוסד החינוכי המשותף לעין המפרץ ולכפר מסריק. היה ספורטאי מחונן וזכה באליפויות קרב 5 ובקפיצה למרחק. שיחק עם נבחרת ישראל בכדור-עף.
בשחקים
התגייס לחיל האוויר לאחר שירות בחיל המודיעין.  ב-1958 הצטרף לקורס טיס מספר 31 אותו סיים במגמת קרב ב-1960. בביה"ס…