ז'קי ברקן (בורז'יקובסקי) נולד בבריסל, בלגיה. בהיותו בן חמש נספו
הוריו במחנה ההשמדה אושוויץ. במשך שלוש שנים הוסתר מפני הכובש הנאצי על-ידי שתי
משפחות נוצריות.
ז'קי
ברקן, במאי, מוותיקי הטלוויזיה החינוכית, נולד בבריסל ב-1938. כשהיה בן חמש, בימי
השלטון הנאצי בבלגיה, נתפס אביו בנימין ברחוב והועבר למחנה הגסטפו בעיר מאלין. יהודי
משתף פעולה, שכינויו היה "ז'אק" ולכנופיה שלו קראו "הז'אקים",
זיהה את האב כיהודי והלשין עליו לגסטפו, תמורת כסף.
משנודע
לאמו של ז'קי, חנה, כי בעלה עצור, החליטה להצטרף אליו. לפני כן מסרה את הילד
לפעוטון נוצרי בבריסל. מאז לא ראה ז'קי ברקן את הוריו - הם הובלו לאושוויץ. לימים
בירר את הפרטים על כך, ולמד כי הדבר היה ב-19 באפריל 1943, טרנספורט מספר 20.
בסרט
התיעודי "1943, השנה האבודה", חוזר ז'קי ברקן, לאחר כ-60 שנה, אל השנים שבהן בילה
במסתור בבלגיה. הבמאי ז'ורז' קאמאנאיו עיצב את הסרט בנימה מאופקת, אמינה, ללא
דרמטיזציה; הסרט מבחין בקפדנות בין הזיכרון האותנטי לבין עובדות שנודעו לברקן רק
אחר כך, בהיותו מבוגר. זה תיעוד של החיפוש, של הניסיון הנואש לחזור ולהיזכר לאחר
עשרות שנים, אך לא תיעוד של מה שהיה בשנים האפלות. הרי הגיבור היה אז ילד, עם זווית
ראייה מצומצמת.
נושאו
העיקרי של הסרט הוא מה שאירע לברקן ב-1943, השנה שבה שהה זמן קצר בפעוטון בבריסל,
ולאחר מכן בבית משפחה נוצרית בברוז'. בסרט מבקר ברקן, מלווה באשתו, באותו פעוטון
בבריסל, הפועל עד היום. מתברר לו שכל מה שהוא זוכר משם הוא הריח וצורתם של החלונות,
המחולקים לריבועים. משם נוסעים לברוז', אל הבית שבו שהה שנה אחת, מוסתר בחדר קטן.
באותו בית, בחדר אחר, התגורר קצין גרמני. גם שם, ברקן זוכר בעיקר את החלון.
לאחר
שנה בברוז', הארגון הנוצרי שהציל את ז'קי (וכמוהו עוד מאות ילדים יהודים), העביר
אותו לכפר ביגנהוט, לא רחוק מבריסל. זוג איכרים, מארי ופראנס וןגרבן, הורים לשתי
ילדות, נהפכו שם להוריו החדשים. בסרט פוגש ז'קי את אחת הילדות האלה, כיום נזירה
מבוגרת, ואת אחותה. מתברר שאנשי הכפר כולו ידעו על ההסתרה ושמרו על הסוד.
ב-1946,
לאחר שהמלחמה כבר נגמרה ואיש ממשפחתו של ז'קי לא בא לחפש אותו, החליטה משפחת
וןגרבן להטבילו, כי גידלו אותו כבנם. ברגע האחרון הגיע מברק: "התגלתה דודה,
לא להטביל". ברקן סיפר כי כאשר הביאה אותו דודתו מביגנהוט אל ביתה בבריסל,
הוא החזיק בידו פסלון של מריה, שמשפחת וןגרבן מסרה לו. בן דודתו לקח ממנו את
הפסלון בכוח, הוא התנגד והפסלון נפל ונשבר. ז'קי בכה מרה.
ב-1949
הועלה ז'קי ארצה במסגרת עלית-הנוער ועד
גיל בר-מצוה התחנך במסגרת דתית.
ב-1951
הצטרף לקיבוץ של השומר הצעיר ואת שירותו הצבאי עשה בנח"ל. למד קולנוע
וטלויזיה בלונדון ותולדות האמנות באוניברסיטת תל-אביב. ברקן הוא מוסמך אוניברסיטת
לידס בחינוך לאומנויות. שימש כבמאי ומפיק בטלויזיה החינוכית במשך שלושה עשורים.
o
ז'קי
וז'נו - מסע בשחור לבן (תל-אביב : עקד, תשס"ח 2007) <סיפור
אוטוביוגרפי>
o
קראו לי
ואבוא : שירים (ירושלים : כרמל, תשע"א 2011) <עריכה - דבורה חיץ>
o
מגהץ
מחשבות : שירים (תל אביב : צבעונים, 2013)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה