דלג לתוכן הראשי

ילדותה של וויקטוריה איזנבאום , בת 7 , בין מחבוא ליערות בתקופת השואה





מאת : עדי ארצי

וויקטוריה (אנדרמן) הייתה כבת 7 בפרוץ המלחמה. היא נולדה בעיר בוצ'אץ ( עיר הולדתו של ש"י עגנון ).

היא נולדה למשפחה גדולה שבראשה עמד האב מיכאל שעסק במסחר ואשתו   גנייה שהייתה רופאה במקצועה. להם היו חמישה ילדים. המשפחה התגוררה באחוזה גדולה.

לפני הגעת הגרמנים , מיכאל בנה מתחת לבית  מקום מסתור אשר הכניסה אליו הייתה מוסתרת. מעטים ידעו על מיקום הכניסה למסתור ועל קיומו בכלל .
כאשר הגרמנים הגיעו לכפר הם הטילו סנקציות על התושבים. אחד מהן היה איסור להאזין לרדיו. באחד הימים תפסו הגרמנים את האב מיכאל מאזין לרדיו ואסרו אותו, לאחר מספר ימים הרגו אותו.

בזמן האקציות שבוצעו ע"י הגרמנים שארית המשפחה הסתתרה במרתף  המוסתר עם מזון רב והיה ביכולתם לשרוד בו את כל המלחמה לולא שכנה גילתה לגרמנים היכן נמצאים בני המשפחה. הגרמנים איימו להרוג את תינוקה של השכנה , ולכן היא לא הייתה מסוגלת לשמור את סוד המסתור יותר,

וכך נחשף מקום המחבוא של המשפחה והוציאו ממנו את כולם-  פרט לילדה וויקטוריה , אחיה הקטן, דודתה ובתה , שהתחבאו עמוק  בתוך מחבוא נוסף שהיה בתוך המחסן המוסתר.

כשראה אחיה הקטן, בן השלוש, שהוציאו את אחותו הגדולה , אליה היה קשור, הוא יצא ממקום המחבוא ונלקח גם הוא ע"י הגרמנים.

וכך נותרה הילדה וויקטוריה יחד עם דודתה ובתה עד רדת החשכה , אז הצליחו לצאת בחשאי מהמקלט.

לאחר מכן , אחד האנשים שהיה לו חוב כספי גדול לאב מיכאל הסכים להחביא אותן באסם ביתו באחד הכפרים הסמוכים וזאת כנגד החוב.

באסם הן התחבאו בתוך ערמת חציר . הגרמנים שידעו שחלק מבני המשפחה לא נמצאו חיפשו אותם בכל מקום עד שמצאו את מקום מחבואם השני במקרה.
הם הצליחו למצוא את דודתה של וויקטוריה עם בתה , אך במזל את הילדה וויקטוריה לא הצליחו למצוא , 

וכך ילדה בת 7 נאלצה לנדוד ממקום למקום רעבה ולבדה עד שפגשה במקרה את אשתו של אחד מקרוביה – דורה פופול, יחד עמה ועם בנה הקטן הם המשיכו להתחבא ביער. באחד הימים תפסו אותם והם נשלחו למחנות עבודה , בהם עבדו בפרך.

כאשר הרוסים התקרבו לעיר בה היה הגטו , הגרמנים ברחו ובדרך הצליחו להרוג עוד כמה מאות אנשים בגטו , אך הילדה וויקטוריה ודורה עם בנה ועוד מספר אנשים ניצלו והצליחו לברוח מהגטו. הם הסתתרו בעיר ובבתים נטושים עד בואו של הצבא האדום. באותו זמן, הילדה וויקטוריה הייתה חולה מאד ואושפזה בבית חולים. מאז נפרדו דרכיהן שלה ושל דורה עמה הצליחה לשרוד את המלחמה.

לאחר שוויקטוריה החלימה , רופא יהודי שעבד בבית החולים לקח אותה תחת חסותו והיא סייעה לאחיות בבית החולים, שבו שהתה עד סוף המלחמה.
אחות בבית החולים יעצה לה לא לספר שהיא יהודייה על מנת לא להסתכן בכך ש"השמועה" תגיע לאזני האוקראינים , שגם לקראת סוף המלחמה האנטישמיות גאתה בתוכם. כך הילדה וויקטוריה , בלונדינית עם עיניים כחולות , סיפרה שהיא פולנייה ומשפחתה נהרגה בהפצצות.

בסוף הגיעה וויקטוריה לבית יתומים , שם התחנכה ולמדה עד הגיעה לגיל 18.
לאחר שהתבגרה ועזבה את בית היתומים היא מצאה כמה קרובי משפחה רחוקים ששרדו וכמובן נרשמה בשמה האמיתי שאותו ואת יהדותה , לא הייתה מוכנה לשנות.



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הילד יוסי פלד , מסתתר אצל משפחה נוצרית בבלגיה

יוסי פלד נולד בבלגיה בשם יוסי מנדלביץ'. נולד בבלגיה בשם יוסף (ג'פקה) מנדלביץ' לשיינע ויענקל מנדלביץ'. בזמן מלחמת העולם השנייה נמסר עם אחיותיו למשפחה נוצרית מאמצת, שעִמה שהה עד גיל 8. אביו נספה באושוויץ. לאחר המלחמה חזרה אמו אל המשפחה הנוצרית לקחת אותם, ובעזרת הבריגדה היהודית הם עלו לארץ ישראל והתיישבו בקיבוץ נגבה. בשיחה עם דרור גלוברמן ל"אנשים", מספר פלד על הזיכרונות כילד יהודי בתקופת השואה: "היו מחביאים אותי במרתף", ומודה: "במרתף הזה חוויתי את הפחד הכי גדול בחיי". מכל משפחתו, רק אימו שרדה את המחנות, אבל את המפגש איתה פלד מתאר כטראומה: "בגיל שמונה, וללא הכנה מוקדמת הודיעו לי כי הוריי הנוצריים אינם ההורים האמיתיים שלי".

בראיון למעריב, 4 למאי 2016  :
"זאת טראומה שמלווה אותי כל ימי חיי”, משחזר השר לשעבר ואלוף (במיל’) יוסי פלד. “בגיל חצי שנה נמסרתי לידי משפחה נוצרית בבלגיה. היו לי הורים טובים, מספיק אוכל וגם צעצועים, מה שאפשר לי להיות ילד מאושר. ביום בהיר אחד, כששיחקתי בגינה מאחורי הבית הכפרי שלנו, בשכונה של אנטוורפן, האבא הנוצרי …

ילדי לנה קיכלר: שמעון הלר שהפך לטייס קרב בחיל האוויר הישראלי

סא"ל הלר שמעון

בשואה נולדתי בקרקוב, ב 12.10.36 למשפחה לא דתית. אבי גמר את האוניברסיטה המפורסמת של קרקוב "יגלונסקה" ועבד כעורך דין. אני הייתי בן יחיד. את מלחמת העולם השנייה שרדתי במזל ובעזרת אנשים אצילי נפש. כאשר המצב החמיר לקח אותי דודי (שהיה פולני ונשוי לאחות אבי) אליהם לדירה בפראגה – וורשה. שם שהיתי חודשים אחדים, בתנאים מגבילים מאוד- איסור על תנועה וכל רעש במהלך היום בדירה, עד שובו של הדוד בערב. מכרה של הדוד , אשה ליטאית צעירה ואצילת נפש בשם לידיה פלייטס הקדישה את חייה לי והצילה אותי. כשנתיים חיינו בכפר נידח 43 ק"מ מקרקוב. אני תחת זהות בדויה ועם שיער צבוע לבלונד, כל זאת בסיכון חייה, גם לאחר שהכסף עבור אחזקתי הפסיק להגיע.

הורי לא שרדו את המלחמה.
בסוף המלחמה החזירה אותי לידיה פלייטס ליהדות ומסרה אותי למוסד יהודי בוורשה. ושוב למזלי, עוד אישה אצילת נפש, ניצולת שואה בעצמה, ששמה לנה קיכלר לקחה אותי למוסד לילדים ניצולים. בגלל מצב בריאותי הירוד נשלחתי למוסד הבראה ב"זקופנה". התנכלויות אנטישמיות שלוו בירי על בית היתומים אלצו את לנה לברוח מפולין.
תקומה 
לנה קיכלר הצליחה…

ילדים בשואה שהפכו להיות טייסי קרב בחיל האוויר : רס"ן אומשוויף צבי ז''ל

רס"ן אומשוויף צבי ז''ל


בשואה  מ-1939 עד 1943 המשפחה גרה בגטו בלבוב. ב-1943 הועברה למחנה הריכוז אשוויץ ונרשמה כאסירים פוליטיים. צבי היה ילד בן 6 כאשר קועקע על ידו המספר 103796. אביו, ברנרד, יחד עם עוד מדען, חקרו את החיסון כנגד מחלת הטיפוס. כנראה שזו הסיבה להגנה מסוימת לה זכתה המשפחה. ב-1945 עם שחרור המחנה, הוא צעד יחד עם אמו ב"צעדת המוות". אביו הוצא כנראה להורג. כשהגיע לברלין, אמו נפטרה מטיפוס, הועבר ע"י ידידת אמו ד"ר אנה וייס, למנזר בסלובקיה, בו שהה עד סוף 1947 יחד עם עוד יתומים יהודים.
תקומה
ב-1947 אותר על-ידי דודו דולק עמישב ועלה ארצה דרך צרפת. התגורר עם דודו מספר שנים ואז אומץ על-ידי משפחת ארנון בקיבוץ עין המפרץ. עלייתו ארצה הייתה בלתי ליגאלית, הוא התחזה לבן נוסף של אישה עם ילד ששרדו את השואה. צבי גדל והתחנך במוסד החינוכי המשותף לעין המפרץ ולכפר מסריק. היה ספורטאי מחונן וזכה באליפויות קרב 5 ובקפיצה למרחק. שיחק עם נבחרת ישראל בכדור-עף.
בשחקים
התגייס לחיל האוויר לאחר שירות בחיל המודיעין.  ב-1958 הצטרף לקורס טיס מספר 31 אותו סיים במגמת קרב ב-1960. בביה"ס…