דלג לתוכן הראשי

נטי בן זאב, בת 14, מסתתרת באסם בעליית הגג

נטי נולדה להוריה, חנה-אנה ומשה צאודרר, נטי היתה בת בכורה להוריה ונולדו אחריה עוד 3 אחים (אהרון, צבי ו-לוי).

בבקרים היתה לומדת בבית ספר פולני ואחר-הצהריים בבית ספר עברי.
משפחתה גידלה חיטה, הבית היה ציוני ושומר מסורת.
היא גדלה בבית עשיר והיו לה חיים מאושרים.

בהיותה כבת 13, בשנת 1939, משפרצה המלחמה והרוסים פלשו לפולין – כשבועיים לאחר מכן נסגר בית הספר העברי שנטי ואחיה למדו בו.

בשלב הראשון הגרמנים הכריחו את משפחתה לספק להם את החיטה מהשדות שעיבדו, בשנים הראשונות הם חיו בשקט יחסי.

לאחר כשנתיים פלשו הגרמנים לעיירה הורדנקה, נטי ואחיה עברו כ-5 אקציות ולאחר שכבר הבינו שלא נותרו עוד כמעט יהודים בעיירה ועוד מעט יגיע תורם - הם הסתתרו באסם שבעליית הגג.

באחת מן האקציות יצאה האם על מנת להכין לחם להאכיל את ילדיה – הגרמנים תפסו אותה, היא היתה אז בחודש החמישי להריונה.

לאחר שנתפסה האם ברחו בלילה, הסתובבו כשבועיים בין גויים שעבדו אצלם ולאחר מכן הועברו דרך הגבול לרומניה.

בזמן הזה הצליחו להעלות את אחד האחים, אהרון, על אחת מאניות המעפילים – שטבעה, ואהרון נספה.

במהלך הדרך הם חלו בטיפוס, ולכן – משהגיעו לרומניה (לעיר צ'רנוביץ)  ונתפסו הם הועברו לכלא, אך בגלל הטיפוס שהיו חולים בו – אושפזו בבית חולים יהודי , בו שהו כשמונה עשר חדשים, עד ששוחררו בידי הרוסים.

נטי ואחיה ברחו מהרוסים על-גבי סוס ועגלה במשך 4 שבועות, עד שהגיעו לבוקרסט (עיר הבירה).

בצילום : נטי מימין , האם חנה אנה ואחד מהאחים 



בינואר 1945, שלושה חדשים לאחר שהגיעו לבוקרסט בירת רומניה, עלו שלושת האחים עם האב בעזרת מסמכים פיקטיביים.

הם חיו תקופה במחנה מעבר בעתלית, אחרי כן עברו לגור בגבעתיים בבית "עולי פולניה", שם גרו 7 שנים – 3 משפחות בדירה אחת.

הדבר המשמח ביותר שנטי מציינת בחייה הוא העובדה שהקימה בית ומשפחה לתפארת במדינת ישראל, היא נישאה, ילדה שתי בנות ויש לה מהן 6 נכדים לתפארת.


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איטה טייץ , בת 10 לבד ביער אחר בורות ההריגה

עדות משנת 1946
נולדתי בשנת 1931 בעיירה נאמאנצ'ין הסמוכה לוילנה. אבי היה מנהל חשבונות. בת שש נכנסתי לבית ספר "תרבות" . כשעברתי לכיתה ד' בשנת 1941 , פרצה המלחמה ואז נסתיימו בשבילי חיי המשפחה השלווים והתחילו חיים מלאי סבל ויגון . בו ביום הפציצו מטוסים גרמניים את עיירתנו ויהודים רבים ניספו בשעת ההפצצה. למזלנו , משפחתי יצאה לכפר להסתתר מההפצצות.
כאשר חזרנו לעיירה ראינו את היגון של היהודים שבני משפחותיהם נהרגו בהפצצת הגרמנים  . כאשר הגיעו לעיירה החיילים הגרמנים הם הסתייעו בליטאים על מנת לפרוץ לבתי היהודים בלילות. היו מכים ומענים . עם בוקר היינו שומעים את מעללי הלילה : זה נרצח, זה עונה..
האקציה הגדולה התחילה אחרי כמה חודשים כאשר ליטאים הודיעו לנו להופיע מייד לבית הכנסת ומשם נשלח לגטו וילנה. אבא היה חיוור כמת . אמר לנו שנתלבש והוסיף שבשום פנים ואופן לא נלך לבית הכנסת.
ובינתיים נתמלאה דירתנו גויים שהחלו שולחים יד בחפצינו. אבא ניצב כמאובן : מה לעשות? לאן לפנות : לא יכולנו לצאת יחדיו מהבית ,  כי הליטאים ניצבו ברחובות וגירשו לתוך בית הכנסת . להישאר בבית עצמו כבר היה בלתי אפשרי. 

הנער ניצול השואה ששרד בהיותו בן 15 את מחנה מאוטהאוזן וזכה במדליית הכבוד במלחמת קוריאה

הוא שרד מחנה ריכוז  נאצי  (מאוטהאוזן, אוסטריה ) בתקופת השואה  ואחר כך  נלחם בגבורה  בצבא האמריקאי במלחמת קוריאה שם הגן בעצמו על אחת הגבעות החשובות בקרב בין האמריקאים לסינים בצפון קוריאה והציל את חייהם של 40 עמיתיו לפלוגה .  אחר כך נכלא במחנה שבויים סיני . מי הוא הצעיר היהודי ההונגרי טיבור רובין, ניצול השואה,  שזכה במדלית הכבוד מידי נשיא ארה"ב ?
טיבור "טד" רובין (באנגלית: Tibor "Ted" Rubin;‏ 18 ביוני 1929 - 5 בדצמבר 2015) היה ניצול שואה ממוצא הונגרי וגיבור מלחמה אמריקאי שעוטר במדליית הכבוד על פעולותיו במלחמת קוריאה. היה אחד משני מעוטרי מדליית הכבוד היהודים שנותרו בחיים, עד למותו.
במשך השנים הוגשו המלצות רבות להעניק לרב"ט טיבור רובין מדליות ועיטורים, המלצות אלו זכו להתעלמות ממניעים אנטישמיים.
ב-23 בספטמבר 2005 העניק נשיא ארצות הברית ג'ורג' ו. בוש את מדליית הכבוד לרב"ט טיבור רובין.
טיבור רובין התגורר בגרדן גרוב, קליפורניה.
ילדותו בהונגריה טיבור רובין נולד בפאסטו, עיירה הונגרית קטנה שחיו בה 120 משפחות יהודיות. אביו היה סנדלר והוא היה אחד מתוך שישה יל…

שבתאי קאנטור , בן 13, מסתתר בארובות הגג באקציות בגטו וילנה

עדות משנת 1946 , שבתאי קאנטור , בן 15 ( בן 8 עם פרוץ המלחמה)

נולדתי בשנת 1931 בעיירה קטנה יאזנה . אבי היה אופה ואמי ניהלה את הבית. למדתי ב"חדר"וראיתי חיים טובים עד שפרצה המלחמה והגיעו הגרמנים. הליטאים עשו יד אחד עם הגרמנים .
מרים ומלאי יגון היו החיים תחת עול השלטון הגרמני. כעבור חודש גזרו הגרמנים את גזירת הגטו בעיירה. בבוקר לא-עבות באו ליטאים וגרמנים חמושים ברובים , עברו מבית לבית וגרשו לגטו. המצב בגטו היה נורא ואיום. מדי פעם באו ליטאים וגרמנים הרגו וירו ושדדו.
היינו זמן מה בגטו ואז החליטו הנאצים להוביל את היהודים לבורות ההריגה. טיכסתי עצה עם אחי והחלטנו שאני אברח והוא יישאר עם אימא.
כל עזבתי את הורי ויצאתי לדרך. פרמתי והורדתי את הטלאי הצהוב. מצאתי בן-כפר ועגלה , קפצתי עליה ונסעתי לכפרים. אחר כך התגנבתי לבית אישה כפרית וביקשתי אוכל. התגנבתי לתוך גורן ללינת לילה. אחרי שלושה ימים הגעתי לקובנה. ישבתי על גג הקרון ונסעתי לוילנה.
בנסעי כך בדרך כאשר אני יושב על גג הקרון, ראיתי איך הובלו יהודים להורג . שמעתי צעקות ובכיות וליבי כאבמאד, שנגזר עלי להסתכל בדרכם האחרונה של יהודים. פרצתי בב…