דלג לתוכן הראשי

הילדה מהמחבוא וסופרת הילדים – אלונה פרנקל







אלונה פרנקל, ילדה, הוצאת מפה, 2004.



אלונה פרנקל נולדה בשנת 1937 בפולין; את מרבית שנות ילדותה עברה במחבוא בקראקוב ובלבוב. בשנת 1951 עלתה אלונה פרנקל לישראל יחד עם הוריה ששרדו יחד אתה במחבוא. פרנקל היא סופרת ילדים ומאיירת ידועה; היא כתבה את סדרת ספרי הילדים הידועה על ילד מתולתל בשם נפתלי – "סיר הסירים" השייך לסדרה והיה לרב מכר ותורגם לשפות רבות.

תולדות חייה
אלונה פרנקל נולדה ב- 1937 בעיר קראקוב שבפולין. בתקופת הכיבוש הנאצי ברחה משפחתה לעיר לבוב (אוקראינה); שם שהו במשך שנות המלחמה. המשפחה עברה לגטו שהוקם בעיר וכשהחל חיסול הגטו הצליחו הוריה להחביאה אצל משפחה של איכרים בעוד הם מסתתרים במקום אחר. לאחר מכן התאחדה אלונה עם הוריה והשלושה נשארו יחד במסתור עד יום השחרור.

לגדול בצל השואה
אלונה פרנקל נולדה שנתיים בלבד לפני שמלחמת העולם השנייה פרצה; כל שנות ילדותה המוקדמת עברו עליה בצל אירועי השואה. פרנקל מתארת בספרה האוטוביוגרפי "ילדה", את תקופת ילדותה הכואבת והמיוסרת. אלונה כילדה קטנה לא הצליחה להבין ולנתח את הסיבות שהביאו למציאות הגועשת סביבה ולכן ליוותה אותה תחושה כבדה של כעס – ילדה משוללת זכויות לחלוטין, רואה ובלתי נראית – כך הרגישה אלונה במהלך שנות הילדות כילדה במסתור.

ילדות כואבת
אלונה תיארה בספרה את תחושות הכאב המריר שליוו אותה בשנות המסתור:
"העננים, הסוס, החזירים, האווזים, פרחי החמניות, התירס שחרוזיו הצהובים מסודרים שורות- שורות תואמות ומושלמות, ועטופים שיער פיות בצבע סלדין עדין, שיער מבריק כמו שהבריק הבד הצהוב של הליצן הבלתי-מושג אצל גברת הלה פישמן המפלצת, אחרי שכבר לא הייתה המלחמה בעולם. הגזר הכתוםוהמתוק שאפשר לשלוף מהערוגה, לנגב בשרוול ולכרסם, ולו בלורית פרועה, תחרה ירוקה. דברים מופלאים, מרהיבים ביופיים. כולם נגזלו ממני ביום שהניה סרמט זרקה אותי למחבוא של אמא שלי ואבא שלי. כך אמא שלי סיפרה, סיפרה וסיפרה: היא זרקה אותך בחזרה אלינו. הגטו כבר לא היה. זה היה מוות בטוח. היא זרקה אותך למוות בטוח. יוזק ויוזקובה לא רצו להחביא ילדה. היא לקחה אותך, וזרקה".

הרצון לחיות
אלונה פרנקל הסתתרה במקומות שונים במהלך שנות השואה: בעגלה מלאה קש, מאחורי תנור במטבח, בדיר חזירים, בארון ועוד. על מנת למצוא את הכוח לשרוד בתנאי חיים בלתי-אנושיים יצרה אלונה כילדה עולם פרטי משלה – כך היא תיארה בספרה: "החזירים גרו בדיר. לדיר היה פתח נמוך, ורק ילדה קטנה שכמותי, בת שש בערך, יכלה להזדחל ולהיכנס לשם. שעות רבות וטובות ביליתי בדיר הזה, על הקש, שלפעמים היה טרי אך בדרך כלל היה לח, דחוס וכנראה גם מסריח. אהבתי קש. גם ארון המתים שבו ישנתי היה מרופד בקש. הדיר היה המחבוא שלי, המקום הפרטי ביותר שלי, והחזירים היו החברים הטובים שלי. האמנתי שככה זה בעולם. הייתי מזדחלת פנימה ויושבת לי בפינה. המקום היה זעיר, כולו פינה באפלה, רק אור קלוש הבקיע פנימה, האפלה הייתה נעימה. סביבי יצאו ונכנסו החזירים, ואני שיחקתי עם הבובה שלי. זאת הייתה בובה מעשה ידי. מקל שמצאתי, מקל לא ארוך מדי ולא דק מדי, היה גוף הבובה. תפוח עץ שתקעתי בקצה המקל היה הראש. הפרצופון היו עיניים אפונים כהים שהטבעתי על פני קליפת התפוח, האפון - אפון לבן, והפה חתיכת גזר או עלעל פרח אדום..."


סוף דבר
אלונה פרנקל הגיעה לנמל חיפה ב- 1951 יחד עם משפחתה. היא למדה אמנות ועסקה באיור ספרי ילדים.היא פרסמה את ספרה הראשון, שגם אויר על ידה, בשנת 1975. היא הוציאה לאור עשרות ספרים לילדים,חלקם היו לרבי מכר, ותורגמו למגוון שפות, כמו: אנגלית, ספרדית, גרמנית, שוודית, נורווגית, דנית, הולנדית,פולנית, סינית, יפנית, קוריאנית, ואפריקנרית. לאחר שנים רבות שבהן כתבה לילדים, היא כתבה ספר ראשוןלמבוגרים ושמו "ילדה" –ספר אוטוביוגרפי המתאר את קורותיה כילדה בתקופת השואה הנאלצת לחיותבמחבוא; שהגדירה כ"ילדות של ילדה ללא זכויות". אלונה פרנקל קיבלה את פרס ספיר ב- 2005 על ספרה זה.

מקור:
אלונה פרנקל, ילדה, הוצאת מפה, 2004.

מקור וקרדיט  :

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הילד יוסי פלד , מסתתר אצל משפחה נוצרית בבלגיה

יוסי פלד נולד בבלגיה בשם יוסי מנדלביץ'. נולד בבלגיה בשם יוסף (ג'פקה) מנדלביץ' לשיינע ויענקל מנדלביץ'. בזמן מלחמת העולם השנייה נמסר עם אחיותיו למשפחה נוצרית מאמצת, שעִמה שהה עד גיל 8. אביו נספה באושוויץ. לאחר המלחמה חזרה אמו אל המשפחה הנוצרית לקחת אותם, ובעזרת הבריגדה היהודית הם עלו לארץ ישראל והתיישבו בקיבוץ נגבה. בשיחה עם דרור גלוברמן ל"אנשים", מספר פלד על הזיכרונות כילד יהודי בתקופת השואה: "היו מחביאים אותי במרתף", ומודה: "במרתף הזה חוויתי את הפחד הכי גדול בחיי". מכל משפחתו, רק אימו שרדה את המחנות, אבל את המפגש איתה פלד מתאר כטראומה: "בגיל שמונה, וללא הכנה מוקדמת הודיעו לי כי הוריי הנוצריים אינם ההורים האמיתיים שלי".

בראיון למעריב, 4 למאי 2016  :
"זאת טראומה שמלווה אותי כל ימי חיי”, משחזר השר לשעבר ואלוף (במיל’) יוסי פלד. “בגיל חצי שנה נמסרתי לידי משפחה נוצרית בבלגיה. היו לי הורים טובים, מספיק אוכל וגם צעצועים, מה שאפשר לי להיות ילד מאושר. ביום בהיר אחד, כששיחקתי בגינה מאחורי הבית הכפרי שלנו, בשכונה של אנטוורפן, האבא הנוצרי …

ילדי לנה קיכלר: שמעון הלר שהפך לטייס קרב בחיל האוויר הישראלי

סא"ל הלר שמעון

בשואה נולדתי בקרקוב, ב 12.10.36 למשפחה לא דתית. אבי גמר את האוניברסיטה המפורסמת של קרקוב "יגלונסקה" ועבד כעורך דין. אני הייתי בן יחיד. את מלחמת העולם השנייה שרדתי במזל ובעזרת אנשים אצילי נפש. כאשר המצב החמיר לקח אותי דודי (שהיה פולני ונשוי לאחות אבי) אליהם לדירה בפראגה – וורשה. שם שהיתי חודשים אחדים, בתנאים מגבילים מאוד- איסור על תנועה וכל רעש במהלך היום בדירה, עד שובו של הדוד בערב. מכרה של הדוד , אשה ליטאית צעירה ואצילת נפש בשם לידיה פלייטס הקדישה את חייה לי והצילה אותי. כשנתיים חיינו בכפר נידח 43 ק"מ מקרקוב. אני תחת זהות בדויה ועם שיער צבוע לבלונד, כל זאת בסיכון חייה, גם לאחר שהכסף עבור אחזקתי הפסיק להגיע.

הורי לא שרדו את המלחמה.
בסוף המלחמה החזירה אותי לידיה פלייטס ליהדות ומסרה אותי למוסד יהודי בוורשה. ושוב למזלי, עוד אישה אצילת נפש, ניצולת שואה בעצמה, ששמה לנה קיכלר לקחה אותי למוסד לילדים ניצולים. בגלל מצב בריאותי הירוד נשלחתי למוסד הבראה ב"זקופנה". התנכלויות אנטישמיות שלוו בירי על בית היתומים אלצו את לנה לברוח מפולין.
תקומה 
לנה קיכלר הצליחה…

ילדים בשואה שהפכו להיות טייסי קרב בחיל האוויר : רס"ן אומשוויף צבי ז''ל

רס"ן אומשוויף צבי ז''ל


בשואה  מ-1939 עד 1943 המשפחה גרה בגטו בלבוב. ב-1943 הועברה למחנה הריכוז אשוויץ ונרשמה כאסירים פוליטיים. צבי היה ילד בן 6 כאשר קועקע על ידו המספר 103796. אביו, ברנרד, יחד עם עוד מדען, חקרו את החיסון כנגד מחלת הטיפוס. כנראה שזו הסיבה להגנה מסוימת לה זכתה המשפחה. ב-1945 עם שחרור המחנה, הוא צעד יחד עם אמו ב"צעדת המוות". אביו הוצא כנראה להורג. כשהגיע לברלין, אמו נפטרה מטיפוס, הועבר ע"י ידידת אמו ד"ר אנה וייס, למנזר בסלובקיה, בו שהה עד סוף 1947 יחד עם עוד יתומים יהודים.
תקומה
ב-1947 אותר על-ידי דודו דולק עמישב ועלה ארצה דרך צרפת. התגורר עם דודו מספר שנים ואז אומץ על-ידי משפחת ארנון בקיבוץ עין המפרץ. עלייתו ארצה הייתה בלתי ליגאלית, הוא התחזה לבן נוסף של אישה עם ילד ששרדו את השואה. צבי גדל והתחנך במוסד החינוכי המשותף לעין המפרץ ולכפר מסריק. היה ספורטאי מחונן וזכה באליפויות קרב 5 ובקפיצה למרחק. שיחק עם נבחרת ישראל בכדור-עף.
בשחקים
התגייס לחיל האוויר לאחר שירות בחיל המודיעין.  ב-1958 הצטרף לקורס טיס מספר 31 אותו סיים במגמת קרב ב-1960. בביה"ס…