ליאוניד , ילד בן 8 בין יחידת הפרטיזנים הרוסים ביערות ליד ברסלב

ליאוניד  בסקין, ילד בן 8,  יוצא בסתר מהגטו בעיר ברסלב להשיג אוכל להוריו.

בלילות הוא מתגנב למחילה צרה מתחת לגדר של הגטו שרק ילדים רזים יכולים לזחול בה וחוצה לצד השני .

מדי פעם האוקראינים בסביבה נותנים לו משהו לאכול .

הוא עונד צלב על עצמו  ומדבר אוקראינית היטב וקשה להבחין כי מדובר בילד יהודי ,  עד שיום אחד הוא נתקל באוקראיני שזיהה אותו כיהודי  ברחוב על אף שהיה זה בלילה . הוא הכחיש  והראה לו את הצלב ואז נתבקש להסיר את מכנסיו , בתגובה האוקראיני גורר אותו בכוח ומשליך אותו לנהר הבוג בקרבת מקום , כמעט בלתי אפשרי לשרוד בנהר הבוג השוצף , אך הילד ליאוניד שידע לשחות היטב  הצליח לחצות את מי הנהר השוצפים ולהגיע בכוחות אחרונים לצד השני .

הוא מגיע ליער רטוב ורועד , ממשיך ומוצא מסתור במחסן עץ בחצר של בית איכרים . אחרי נדודים כשהוא רעב הוא מצליח למצוא בית של איכר שהכיר את הוריו . הוא נותן לו מזון ומחסה , אך חושש להסתירו יותר מלילה אחד . ליאוניד ממשיך בנדודיו , הוא שומע יריות ובכי בקרבת מקום ושוב נמלט במהירות .

מתברר כי באותם ימים בה נדד הילד ליאוניד בין אכרים ויערות, ריכזו אז הגרמנים את מרבית יהודי גטו ברסלב לקראת אקציה. ב-3 ביוני 1942 הובלו מרבית יהודי הגטו לאתר שהוכנו בו בורות, ושם נרצחו כ-2,000 מהם בידי יחידת ס"ד בפיקודו של הגרמני היינץ טנגרמן  .(Heinz Tangermann)

קבוצה גדולה של צעירות שנשלחו יום קודם לכן לעבודות ניקיון בעיירה סמוכה הוחזרו ביום האקציה לברסלב. למראה בתי הגטו הנטושים, התאבדו אחדות מהן בטביעה באגם. ב-19 ביוני  1942 נעשתה בברסלב אקציה נוספת.

לאחר נדודים מצליח ליאוניד בן ה8 להגיע אל הפרטיזנים הרוסים באזור אשר ביניהם היו כמה וכמה לוחמים יהודים ניצולי גטו ברסלב. הם דואגים לו למזון ולמחסה בין הפרטיזנים והוא מסייע להם כקשר  ורץ בין העמדות השונות ברחבי היערות.  הוא זוכה להערכה רבה , ומבין בהדרגה כי הקולות ששמע ביער בבורות ההריגה היו של יהודים וביניהם הוריו ואחיותיו הקטנים . הוא נשבע לנקום  , אך הוא קטן מדי כדי להצטרף לפעולות הלחימה של הפרטיזנים . הפרטיזנים מאפשרים לו לו לנוע כאיש קשר גם לעמדות המרוחקות שלהם על מנת להביא מזון ותחמושת ללוחמים . באחד הפעמים הוא שומע קולות בגרמנית במעטה היער . הוא זוחל בשקט בין השיחים ורואה שני כמה חיילים גרמנים עם נשק מדברים ביניהם. לרגע רצה לשלוף את אחד הרימונים ולהשליך אותו עליהם , אך הוא לא בטוח היה שהרימון יפול ביניהם ולכן הוא חוזר בשקט ובמהירות למפקדת הפרטיזנים ומזהיר אותם כי כוח סיור של הגרמנים החל לסייר ביער . 

מפקד גדוד הפרטיזנים הרוסי מבין כי הגרמנים מתכננים התקפה על היער , הוא פוקד על לוחמיו למהר ולנוע לכיוון אחר, הם אורזים במהירות את האספקה , נוטלים את הנשק ומתקדמים במהירות רבה לכיוון אחר ביער על מנת להסתתר מפני הגרמנים . ליאוניד בן ה8 זוכה לטפיחות ולהערכה רבה ממפקד גדוד הפרטיזנים הרוסי וממשיך לסייע לו כרץ וקשר עד סיום המלחמה .

עם סיום המלחמה הוא מגלה רשמית כי מרבית יהודי ברסלב לרבות הוריו נרצחו ע"י נאצים . הוא שב לקרובים רחוקים ברוסיה , אחרי כמה שנים הוא מתגייס לצבא האדום , עובר קורס קצינים ומתקדם לאט לאט בסולם הדרגות . 

מפקד גדוד הפרטזינים הרוסי לשעבר הוא עתה קצין בכיר בצבא האדום  בדרגת פולקובניק  ( אל"מ בצבא האדום ) והוא דואג לקדמו בסולם הדרגות , עד שליאוניד עצמו מגיע לתפקיד מג"ד באחד מיחידות השיריון של ברה"מ.

ברית המועצות קורסת ,יש לו קרובי משפחה בישראל ומהפנסיה הצבאית שלו ברוסיה אי אפשר לחיות .

בשנת 1992 הוא עולה ארצה עם משפחתו ומתיישב עם בנותיו ורעייתו בבאר שבע כאשר הוא כבר שבע ימים וקרבות.  

כיום הנכד של ליאוניד , הוא מפקד פלוגה ביחידת שיריון בצה"ל ולא ירחק היום שיגיע גם להיות מפקד הגדוד שלו .

מקור וקרדיט : ראיון עם אולגה , הבת של ליאוניד בסקין , יולי , 2016 .