צבי
שלמוביץ השיק לאחרונה ספר אוטוביוגרפי בו הוא מגולל בשפה בהירה את קורות אותו
ומשפחתו כילד ניצול שואה.
"הנרי
הקטן הוא סיפורו של תינוק מלחמה, ילד מוסתר. הזמן - מלחמת העולם השנייה המשתוללת
באירופה. הטירוף שבמלחמה, הכיבוש, האידיאולוגיה הגזענית רודפים את היהודים, והוריו
של הנרי בן החמישה חודשים נאלצים להיפרד מבנם כדי להצילו ממוות. האם ישרוד? איך
יגדל, כיצד התפתח? ומה יעלה בגורל הוריו האוהבים ואחותו רחל שהופרדה אף היא
מהוריה. זהו סיפור הישרדות, סיפור של נדודים, כאב וצער, סיפור של אהבה גדולה בין
אנשים קרובים וזרים. זהו סיפור אחד מתוך סיפוריהם של 3,000 ילדים יהודים שניצלו
בבלגיה בעת השואה, וסיפור גבורתם של אנשים פשוטים שפעלו להצלתם."
צבי שלמוביץ , הנרי הקטן , ספרי צמרת
בע"מ , 2017
בשנת 1942 בבלגיה נולד
לאברהם וסרה שלמוביץ תינוק. בדיוק בימים האלו הנאצים מגבירים את שליטתם על ערי
בלגיה. מאנטוורפן מגיעות ידיעות על כך
המפלגה הפרו-נאצית והמשטרה הבלגית המקומית משתפות פעולה עם הגסטפו בין היתר בסימון
חנויות של יהודים. בעיר זו היה מרכז לסחר ביהלומים חשוב מאוד , והנאצים ומשתפי
הפעולה הבלגים בזזו את העסקים של היהודים. הם הוציאו את היהודים בכוח מהבתים, לקחו
כל מה שבא ליד והובילו את היהודים למחנה המעבר בדוסין .
בעצת החבר השכן ,
אברהם שלמוביץ הולך לפגוש את הכומר האב בואיסרט בכנסייה בסנט הלנה שבשכונת סנט
ג'ל. הכומר היה חבר במחתרת הבלגית שפעלה נגד הכיבוש הגרמני, ובין שאר פעולותיו גם
עזר להסתיר יהודים, בעיקר ילדים. הכומר הבלגי הבטיח לעזור ודאג להשיג תעודות לידה
עבור רחל בת ה-9 והתינוק הנרי . בנובמבר
1942 אמר לאברהם להכין את התינוק , כי משהו יבוא לקחת אותו למסתור. הכומר הטוב
טלפן למרסל דה מאלאמסטר ודיווח לה שיש תינוק יהודי בסכנה. עוד באותו ערב היא באה
על אופניה לקחת את הנרי, מלווה בגבי צימרמן, ילד יהודי בן עשר שהיא מסתירה בביתה.
המפגש טעון. אברהם
לחוץ , האם סורה לא רוצה להיפרד מתינוקה. הוא בן חמישה חודשים בלבד, וכעת עליה למסור אותו לאישה לא ידועה ולא מוכרת,
שתיקח אותו למקום לא ידוע ומי יודע איך יטפלו בו שם.
זהו בעצם ההסכם עם
הכומר : סורה ואברהם לא יידעו מי היא הגברת ולאן היא
לוקחת את הנרי הקטן, כדי לא לסכן אותה אם הם ייתפסו בידי הגסטפו. לא מעט בלגים
טובים כבר שילמו בחייהם על הסתרת יהודים .
גברת דה-מאלאמסטר
היא מנהלת פנימיית בנות , ותפקידה במחתרת הוא לאסוף ילדים יהודים לפנימייה שלה
ולהשיג משפחות ואזרחים בלגים שיהיו מוכנים להסתיר את הילדים האלה ולטפל בהם עד
יעבור זעם. זו אינה משימה קלה. הפנימייה נמצאת מול מוסך המטפל בכלי הרכב של
הנאצים, ובסמוך ישנו גם בית קפה שבו יושבים אנשי צבא גרמנים והגסטאפו לעתים קרובות.
על העוסקים במלאכת הסתרת והעברת הילדים היהודים להיות זהירים שבעתיים.
כאשר הגיע הנרי
הקטן לפנימייה כבר הוסתרו בה שלושה ילדים יהודים. אנשי הגסטפו עורכים ביקורות
במקום לעתים תכופות משום שידעו על פעילות המחתרת- מה יהיה אם יגלו ילדים קטנים
בפנימיה של בנות ?
לגברת דה מאלמאסטר
עיסוקים משלה כמנהלת הפנימייה, וכך הטיפול בהנרי קטן עובר לגברת הלן ון-דן בריל,
אם הבית. גברת ון-דן בריל היא אישה בסביבות גיל ארבעים, רווקה שבמקרה באותם ימים
עמדה להתחתן עם בנוא דה בי איש צבא בלגי . בעקבות החתונה הם עוברים עם הנרי התינוק
לאנטוורפן שבצפון בלגיה.
לפני הנסיעה הם
מביאים בלילה בחשאי את הנרי התינוק להיפרד מהוריו. האם סורה מאמצת את בנה אל חיקה
ודמעות בעיניה.
ימים ספורים אחרי
כן מחליטה האם סורה ללכת לבקר את אחותה פייגלה ובעלה קרפל. בדיוק אז הנאצים מבצעים
פעולה ללכידת יהודים. השוטרים הנאצים מכתרים את השכונה, עוברים מבית לבית ומוציאים
את היהודים מתוכם. כך נתפסים סורה , פייגלה וקרפל ומעוברים במשאיות, עם יהודים
רבים, למחנה המעבר "דוסין" , ובהמשך הם מעוברים אחרי חודש למחנה ההשמדה
אושוויץ.
אחותו של הנרי התינוק
, שרה בת ה-9 מועברת בדחיפות למנזר סנט וינסנט דה פול בעיר אובורוג ובו תשהה עד
סוף המלחמה. הכומר ממשיך לדאוג גם לאב אברהם שמסתתר בעזרת המחתרת הבלגית בכל פעם במקום אחר. האב אברהם נתפס לבסוף בידי
הגסטפו , הוא עובר חקירות ועינויים בכלא "ברנדונק" , אך בדרך לא דרך
מצליח לברוח ולשרוד עד סוף המלחמה.
הלן , הבלגית
שמסתירה את הנרי הקטן , נשואה עתה לבנוא דה בי (בן ארבעים לערך) , איש צבא בלגי ,
תובע צבאי במקצועו בדרגת קולונל.
בהתחלה, קולונל דה בי לא לא היה שלם עם הסתרת הנרי הקטן,
ההשלכות – אם יתגלה שהוא איש צבא הנותן מסתור לילד יהודי- יכולות להיות חמורות
מאוד לקריירה שלו, אם לא לחיים שלו . , אבל לבסוף הוא משלים עם העניין בגלל הקשר
החזק שנוצר בין רעייתו הלן לבין הנרי הפעוט.
הנרי הקטן גדל באנטוורפן אצל הזוג הבלגי בעיצומה של תקופת
השואה והוא עטוף אהבה ודאגה גם מצד קולונל בנוא דה בי. בנוא בדרגתו ובמשכורתו יכול לדאוג למשפחתו
הקטנה בתנאים טובים יותר מאשר רוב האזרחים בעת מחסור ומלחמה , אבל הסכנות לגילוי
הילד היהודי עדיין גדולות. ראוי לזכור
שאנטוורפן היא בירת המחוז הפלמי ושבאותה עת הייתה מרכז לפעילות פרו-נאצית, היתה
מפלגה לאומנית מקומית , עיתונות ומשטרה ששיתפה פעולה עם הנאצים. היו מלשינים או
סתם אנשים שיכלו לקנא במצבם של הזוג דה בי . גם המראה של אישה בת ארבעים ויותר יחד
עם תינוק קטן לא סייע והיה בולט ומוחשי .
באחת הנסיעות של הלן לבריסל, היא יושבת ברכבת שלצדה ז'אן מרי, אחיינה בן השבע,
והנרי על ברכיה. מולה יושב קצין גרמני שנועץ בה עיניים. לפני עצירת הרכבת באחת
התחנות הוא קם ואומר : "רואים שזה תינוק יהודי, ואל תעני לי כי אז תשקרי
" הוא מסתובב ויורד מהרכבת . הלן המבוהלת רואה בזה אות אזהרה ומשתדלת לא לצאת
יותר מהבית עם התינוק.
רק אחרי המלחמה
מתוודע הנרי הקטן בן השלוש לאביו ולאחותו . יותר משנה חיפש האב אברהם את בנו הקט
ברחבי בלגיה ובסוף מצא אותו בעיירה הבלגית
הקטנה קונטיך בצפון בלגיה , אצל אותו הזוג הבלגי אשר כבר היו קשורים מאוד לילד. הנרי
הקטן נשאר עוד כמה שנים אצל הזוג הבלגי ואחרי שהאב היהודי אברהם מתבסס כלכלית שוב
הוא חוזר לקחת אותו . אברהם והנרי הקטן נוסעים לבוליביה בדרום אמריקה והבת שרה עולה
לארץ ישראל .
כאן המקום לציין
שבפעולות המחתרת הבלגית ושל אזרחים בלגים טובים ניצלו כ3,000 ילדים וכעשרים אלף
מבוגרים, מעשה יחיד במינו בתולדות השואה. היו אלה פעולות שדרשו מעורבות של כמאה וחמישים
אלף איש שהסתכנו, הסתירו, הלבישו והאכילו את היהודים האלה. לכנסייה הקתולית הייתה
עמדה ברורה ככנגד פעולות הנאצים, אך בשל שתיקת האפיפיור היא לא נקטה אצבע בנושא.
מי שלקח יוזמה היו הכמרים הפשוטים של השכונות.
מקור וקרדיט :
צבי שלמוביץ , הנרי הקטן , ספרי צמרת , 2017 .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה