רחל נולדה בעיר בריסל ב20 ביולי 1933 , בתם הבכורה של סורה גולה ואברהם שלמוביץ.
אחיה התינוק הנרי מועבר ב1942 למסתור אצל
משפחה בלגית ורחל ממשיכה לחיות עם הוריה
ב1942 ביום בהיר אחר הצהריים אימא של רחל
הולכת לבקר את אחותה פייגלה ולא שבה עוד . היא נתפסה במצוד ע"י הנאצים ונשלחת
לאושוויץ.
כותבת רחל בזיכרונותיה :
גם לא בלילה ולא ביום שאחריו , אני בוכה
ובוכה : "איפה אימא שלי? אני רוצה את
אימא שלי .."
בערב בא איזה כומר ומדבר עם אבא , אבא מכין
לי מזוודה קטנה ואומר לי ללכת עם הכומר. אני עייפה ולא מתנגדת. אני מבינה שזה משהו
חשוב מאוד. אבא מחבק אותי ומבטיח לי שיבוא לקחת אותי ברגע שיוכל .
הכומר ואני
נוסעים ברכבת ומגיעים למבנה גדול מוקף חומה שנראה כמו בית ספר. נזירה, כולה לבושה
שחור ולראשה כובע מצחיק לבן פותחת לנו את השער. היא אוחזת בידי ואומרת לי שאני
אשאר במנזר עד סוף המלחמה ושמהיום יקראו לי מרי-תרז כדי שהחיילים הגרמנים לא ידעו
מי אני ושאני יהודיה.
במנזר יש כבר ילדות יהודיות , אבל הרוב נוצריות
והן מציקות לנו . הנזירות טובות , אבל קשוחות . ראשית הן מתרגלות אתי את שמי החדש
כדי שלא אענה לשם רחל. אחר כך הן מראות לי היכן להסתתר במהירות אם באים שוטרים
גרמנים. בהמשך אני צריכה ללמוד איך הנוצרים מתפללים ואת סדרי הבית, התורנויות לשטיפת
כלים וכיבוי אורות. אבא לא בא לבקר אותי- אמרו לי שזה מסוכן מדי, אבל מרשים לי
לכתוב לו מכתב פעם בחודש. הנזירות בודקות מה אני כותבת כדי לראות שאני לא מגלה
לאבא איפה אני, אבל בכל זאת , אני מצליחה להעביר לו ידיעה דרך ילדה נוצרייה נחמדה,
שמבקשת מאביה להעביר את הידיעה לאבא שלי " .
"יום
אחד , אחרי זמן רב, אנחנו שומעות שהמלחמה מגמרה. כמה ימים אחר כך אבא שלי מופיע
במנזר! איזו שמחה! הנזירות מארגנות מסיבה ממש. אבי הוא האבא הראשון וכנראה נותר אחד
ההורים הבודדים שבאו לאסוף את הילדות שלהם .
בסך הכול ניצלו במנזר הזה כעשרים ילדות
יהודיות. בכל תקופת המסתור העבירה הקהילה היהודית בבלגיה -דרך המחתרת – תשלומים למנזר
עבור הילדות.
מבורכת
הייתה פעילות של המנזרים בבלגיה בהצלת ילדים יהודים. באחד המקרים גילו אנשי הגסטפו
שבאחד המנזרים מוסתרות כתריסר ילדות יהודיות וביקשו לקחת אותן. הנזירות ביקשו
מאנשי הגסטפו זמן להכין את הילדות והבטיחו שימסרו אותן למחרת. כשאנשי הגסטפו עזבו,
הנזירות יצרו קשר עם המחתרת ואנשיה באו לאסוף את הילדות. הם "כפתו" את
הנזירות, וכך מצאו אותן אנשי הגסטפו למחרת בבוקר".
עם חזרתי לבריסל , אבא מתחיל לחפש את אחי
הקטן שהוסתר אצל זוג בלגי נוצרי. ק אחר חודשים רבים הצלחנו לגלות אותו .
מקור וקרדיט :
צבי שלמוביץ , הנרי הקטן , ספרי צמרת ,
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה