בשנת 1941, הוריה של אסתר, יפה ובלגוי בכר, השאירו אותה אצל סבה
וסבתה בקוסובו ליתר ביטחון בזמן שהצטרפו לפרטיזנים. אין הם ידעו עד כמה חייה של
אסתר עמדו להשתנות...
בתחילת מרץ 1942, כשאסתר הייתה בת פחות משנתיים, עצרו הכוחות
הגרמנים את כל היהודים בעירם. אסתר וסבתה נכלאו במחנה מעבר. סבה וסבתה של אסתר
ביקשו מחג'ריה אימרי-מיהלג'יץ', אישה מקומית (צועניה) שניהלה את משק ביתם במשך שנים רבות,
להסתיר את אסתר. חג'ריה הצועניה הבריחה את
אסתר מהמחנה ושינתה את שמה למיראדיג'ה. אסתר חיה עם המשפחה מספר שנים.
לאחר המלחמה, נאמר לחג'ריה שמשפחתה של אסתר נרצחה כולה. חג'ריה
תכננה לגדל את אסתר כאחד מילדיה, היא סיפרה לאסתר על שמה האמיתי וההיסטוריה שלה. כ שהמשטרה המקומית גילתה על הילדה היהודיה, נציגים מהקהילה היהודית
בפריסטינה לקחו את אסתר והציבו אותה במשפחה יהודית. היה זה בכוונה טובה, אבל אסתר
חוותה טראומה מהפרידה.
אסתר הגיעה לפנימייה ליתומי מלחמה יהודים בבלגרד. יום אחד, אחת
המטפלות שמעה את סיפורה של אסתר והתעלפה. המטפלת היתה לא אחרת מאשר יפה, אמה
הביולוגית של אסתר שניצלה!
הקשר המשפחתי אושר, אסתר
ויפה החלו להסתגל לחיים משותפים יחד. כחצי שנה לאחר מכן הגיעה חג'ריה לבית היתומים
בבלגרד כדי לוודא שאסתר מטופלת היטב. לאחר שנודע לה שאמה הביולוגית של אסתר נמצאה,
היא לא חזרה יותר.
יפה נישאה בשנית ובשנת 1948 עלתה המשפחה ארצה. ב-1991 הכיר יד ושם
בחג'ריה אימרי-מיחלג'יץ' כחסיד אומות העולם.
צילום: USHMM, באדיבות אסתר בכר לוי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה