" אחרי סגירת הגטו החל רעב נורא" ,
"אירקה הייתה בת שמונה והיא הייתה יוצאת דרך חורים בחומות או חומקת מן
המשמרות מסביב לגטו . אירקה הילדה בת ה8 האכילה את כל המשפחה .
" לעתים קרובות הייתי יוצאת לצד השני. לבשתי
סוודרים שנסרגו בגטו, שווליהם מקופלים, מעל הכול מעיל. הייתי מביאה אותם לחנות
הבדים של הגברת מלונובסקה ובחזרה הייתי מבריחה שומן חזיר ולחם" .
"
ילדים מבריחים כאלה כמו אירקה היו רבים" ותיאר אותם בספרו מייטק פכטר , שבעצמו היה מבריח
בגטו בגיל 10 :
" הילדים האלה צחקו למוות בעיניים , לא היה
בשבילם פחד, סיכון , גשם , חורף , כפור, שום דבר לא הרתיע אותם , הם ידעו מה הם
עושים. ילד כזה הרי היה מציל משפחה שלמה
ממות ברעב. הם ארבו באיזו פינה , וברגע מתאים הגיחו במהירות וגנבו מזון . את
הסחורה הם העמיסו והסתירו לתוך המקטורנים שלהם , ממלאים את הנפח שבין הבטנה לבד. הם נראו כמו בעלי כנפיים . כן , היו אלה מלאכים של ממש –
הם חלפו על על פני השומרים בגטו , תומכים בידיהם הרזות בסחורות המזון , כדי שהבטנה
לא תיקרע חלילה ושהסחורה לא תתפזר .
כמה פעמים נעצרו הילדים המסכנים האלה על ידי שוטרים
בפקודתו של גרמני , היו מכניסים אותם אז לביתן שמירה , לוקחים להם את הכול ועוד
מכים אותם" .
לבסוף הבריחה אירנה סנדלר את אירקה לצד הארי
והשיגה עבורה מסתור אצל משפחה נוצרית.
לאחר מכן העבירה אירנה סנדלר את אירקה לכפר ,
אצל בעלי בוסתן שלא ידעו שהיא יהודייה.
מקור
וקרדיט :
אנה ביקונט . גברת סנדלר , הוצאת כרמל,
2020
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה