"גברת יקרה, בבקשה תהי לה אמא ותני לה את חום ואהבה ."
בני הזוג נישאו רק יומיים לפני הפלישה הגרמנית לפולין. עד
שאניטה נולדה ב-1942, נאלצו בני הזוג לעבור לגור בגטו קרקוב. כיהודים, הם ידעו
שבתם נמצאת בסיכון ורצו נואשות למצוא לה מחסה. שבועות ספורים לפני שה-SS והמשטרה רצחו 2,000
יהודים וגירשו אחרים, הבריחו בני הזוג את אניטה התינוקת מהגטו. הם הסתירו אותה אצל
זוג קתולי שהיו להם שלושה ילדים משלהם.
בכמה וכמה מכתבים אותם כתבה האם עדה היו הנחיות לסופיה זנדלר
הנוצריה כיצד לטפל בתינוקת שלה. היא ביקשה מסופיה לגרד גזר כדי להכין מיץ לאניטה
התינוקת. עדה הציעה לתת לה מוצץ טבול בסוכר כשאניטה בוכה. היא שלחה
"נשיקות לתינוקת האהובה" וכתבה לסופיה "מתחננת אליך כאמא"
שתטפל בפעוטה שלה.
סאלק ועדה צדקו כשחששו שמשפחתם בסכנה. האב סאלק נרצח ע"י
הנאצים במחנה מאוטהאוזן. האם אדה שרדה שני מחנות עבודה והשמדה באושוויץ ובברגן
בלזן, שם שוחררה באפריל 1945. האם עדה והילדה אניטה התאחדו בסוף והתגוררו במחנה עקורים בגרמניה סמוך לגבול
צ'כוסלובקיה עד 1949. הן היגרו לארצות הברית.
:בצילום הפתיחה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה