ילדים בשואה -מיזם תיעוד באינטרנט

ילדים בשואה -מיזם תיעוד באינטרנט
אלפי עדויות של ילדים בשואה

יום ראשון, 2 במאי 2021

בתי הילדים בבודפשט במלחמת העולם השנייה

 



לאחר שהעוצר הורטי (Horthy) הורה להפסיק את הגירושים למחנות ההשמדה, נראה מצבם של יהודי בודפשט בטוח יותר. על רקע זה עלו תוכניות שונות להצלה, וביניהן גם התוכנית להצלת ילדים. בתוכן נרקמה יוזמה - להעביר לספרד, בעזרת 'הצלב האדום הבינלאומי' ובהסכמת השלטונות ההונגריים, קבוצה גדולה של ילדים יהודיים.


עד שנת 1944 לא טיפל 'הצלב האדום' ביהודים, אלא בשבויי מלחמה בלבד. לקראת תום המלחמה, כשהתברר שבעלות הברית עומדות לנצח, הוחלט לטפל בנושא היהודים.


לבודפשט הגיע פרידריך בורן (Friedrich Born), נציג 'הצלב האדום הבינלאומי', שיזם יחד עם אוטו קומוי (Komoly Ottó) את הקמתה של מחלקה א' - (A Osztály), בניהולו, שנועדה תחילה לטפל בהגירתם של הילדים שיועדו ליציאה לספרד. המשרד הוקם ברחוב מרלג 4 (Mérleg), ואוטו קומוי עמד בראשו. הטיפול בילדים התאפשר בנימוק ש'הצלב האדום' מטפל בילדים יתומים באשר הם, ללא התחשבות בדת ובמוצא.
תוך ימים ספורים החלה להתפשט הידיעה כי אנשי 'הצלב האדום' לוקחים תחת חסותם ילדים יהודים, ומיד החלו אנשים ביוזמתם להביא ילדים למשרד. היוזמים היו קרובים ומכרים אשר רצו להציל ילדים עזובים - שאבותיהם נלקחו לפלוגות העבודה, או נהרגו באוקראינה - ועתה נלקחו גם אמותיהם.


לביצוע הפעולה נרתמו מיד פעילי התנועות החלוציות. כך, בחסות 'הצלב האדום הבינלאומי', קיבלה מחלקה A רשות לפעול באופן לגאלי. פעולה מהירה ובלתי מתוכננת זאת של הקמת בתי הילדים הטילה אחריות כבדה על כתפי הממונים. החל מרוץ נגד הזמן - להספיק ולהקים כמה שיותר בתי ילדים. מדי כמה ימים נפגש קומוי עם בורן ומסר לו את רשימת בתי הילדים שנפתחו בידי מחלקה A, ובורן ביקש את חסות 'הצלב האדום הבינלאומי' עבור כל בית ילדים שנפתח. במישור הארגוני היה צורך לדאוג לכל הציוד הדרוש: מיטות, סדינים, שמיכות, בגדים, וכמו כן היה צורך באספקת מזון לילדים ולתינוקות. ברוב המקרים היו במקום חברי תנועות הנוער וכן אימהות רבות אשר באו עם ילדיהן ונשארו כחלק מהצוות המטפל. הגיעו גם רבים אשר חיפשו מקלט ומחסה לעצמם מפני הגירושים. במקרים אחדים הגיע מספר המטפלים למספר הילדים.


עם החמרת המצב בבודפשט, לאחר עליית אנשי 'צלב החץ' (nyilasok) לשלטון, גבר קצב העברתם של הילדים לבתים אלה, ועד מהרה הגיעו אנשי המחתרת למסקנה כי יש לבצע פעולה אקטיבית ולתור אחרי ילדים על מנת להביאם למקלט בטוח. עם הקמת הגטו הועברו ילדים רבים מתוך הגטו אל בתי חסות של 'הצלב האדום', מלווים לעיתים באימותיהם אשר סירבו להיפרד מהם.


פעילות חשובה נעשתה בבתי הילדים בתחום החינוכי-חברתי. השמירה על מורל הילדים היתה צורך חיוני, ומטרה זו הושגה באמצעות לימוד שירים וריקודים ישראליים והוראת לימודי יסוד. הפעילות טיפחה בקרב הילדים סיכוי ותקווה לחיים חדשים, ועזרה להם להתגבר על הייאוש והדיכאון.

היה זה בראש ובראשונה אתגר אנושי, אך גם אתגר ציוני, שעיקרו הבטחת עתודה לבניית מולדת חדשה בארץ-ישראל.


הצלתם של 5,000 ילדים בקירוב, כ-1,100 מהם בחסות 'מפעל בתי הילדים' שהקיף 52 בתים, הייתה הישג גדול וזכתה להוקרה רבה, הן בציבור היהודי הרחב והן בקרב חוקרי שואה בשנים מאוחרות יותר.

פעילותו של פרידריך בורן זכתה להוקרת העם היהודי, אם כי רק בשלהי שנות השמונים, כשהוענק לו אות 'חסידי אומות העולם' על פועלו להצלת יהודי הונגריה. ראוי לציין כי בורן הקים, במסגרת מחלקה B של ארגונו, רשת נוספת של כ-20 בתי ילדים, בשיתוף פעולה עם כומר אוונגלי בשם גאבור סטלו (Sztehló Gábor) אשר עמד בראש הארגון הנוצרי 'הרועה הטוב' (Jó Pásztor Bizottság). במסגרת זאת ניצלו כאלף ילדים. על פועלו זו הוענק גם לסטלו תואר 'חסיד אומות העולם'.

מקור

למאגר התמונות

 

אין תגובות:

פרסום תגובה

כיצד אותר ספר הזכרונות של אריקה הופמן?

  ב-7 במאי 1943 נרצחה אריקה הופמן במחנה ההשמדה סוביבור, חודשים ספורים לפני יום הולדתה ה-12 . אריקה נולדה בווינה שבאוסטריה והגיעה ב-1939 עם...