בתמונת הפתיחה : עדות במשפט קלאוס ברבי בדרכן לבית המשפט. לאה פלדבלום הראשונה מימין בשורה הקדמית ( הצילום באדיבות ויקיפדיה)
לאה
פלדבלום (Laja
(Léa) Feldblum) 1 ביולי 1918 בוורשה, פולין - 1989 בתל אביב) הייתה ניצולת
השואה היחידה מהמעון שבו עבדה, ובו היו ילדי איזיו, לאחר שבחרה להתלוות לילדים
בדרכם למחנה השמדה.
ברשותה של פלדבלום היו
מסמכים מזויפים שאיפשרו לה להינצל מהגירוש לאושוויץ. לאחר שפעמיים סירבה לנצל
הזדמנויות לעבור לשווייץ, היא העדיפה לחשוף בתחנת המעבר בדראנסי את זהותה האמיתית,
כדי להישאר עם חניכי המעון. ב-15 באפריל 1944 הם הגיעו לאושוויץ. היא הובילה את טור
הילדים לנקודת הסלקציה, אך כשהודיעה לאנשי ה-SS שאלה ילדי
מעון, היא הופרדה מהם. הילדים נשלחו להשמדה, והיא נשלחה למחנה האסירים. היא נבחרה
לעבור ניסויים רפואיים, שגרמו לה נזקים רבים. הפרידה הפתאומית מהילדים, המחשבות על
גורלם האכזר, וחייה הקשים במחנה הותירו את רישומם הקשה עליה עד סוף ימיה.
לאחר השואה
פלדבלום הייתה היחידה
מבין הילדים והמטפלים במעון הילדים באיזיו שניצלה. בינואר 1945 היא שוחררה וחזרה
לצרפת דרך אודסה. ב-1946 היא עלתה לארץ ישראל, ובאותה שנה התחתנה. שנתיים לאחר מכן
התאלמנה, כשבעלה נהרג במלחמת העצמאות.
פלדבלום נשאה בתוכה את
זכרם של אותם 44 הילדים עד יום פטירתה. בשנת 1987, במשפטו של מי שהיה מפקד הגסטפו
בליון קלאוס ברבי, שהוביל את פשיטת הגסטפו על המעון, היא מסרה עדות מרגשת מאוד
ומזעזעת על גירושם וגורלם של הילדים מהמעון באיזיו
לסיפור
החיים המלא בויקיפדיה בעברית
רקע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה