בית הילדים באוטבוצק, פוליןצילום: ארכיון תצלומים יד ושם
חיוכים, משחקים, ריקודים, טיולים וכיף. התצלומים שמוצגים בתערוכה החדשה באתר "יד ושם", "ילדותי האבודה", שעלתה לרגל יום השואה הבינלאומי, מציגים זווית מלאת חיים של התקומה שלאחר השואה.
מיליון וחצי ילדים נרצחו בשואה. עשרות אלפי ילדים אחרים שרדו במחנות, ביערות, במנזרים, בבתי נוצרים, במקומות מסתור וברחובות. לאחר המלחמה חלקם נקלטו בכמה בתי ילדים שהוקמו בפולין, הונגריה, הולנד, גרמניה וצרפת. חלקם פעלו ביוזמה פרטית. אחרים הוקמו בידי תנועות וארגונים.
בביתם החדש קיבלו את פני הילדים מדריכים שהיו מבוגרים מהם בכמה שנים בלבד. על היעדר הניסיון שלהם בטיפול בילדים חיפתה העובדה כי גם הם היו ניצולי שואה. בתי הילדים האלה היו התחנה האחרונה שלהם לפני שעלו לארץ — ברובם — או היגרו ליעדים אחרים.
בשביל רבים מהילדים האלה, התצלומים שמוצגים בתערוכה הם תמונות הילדות היחידות. הפנים המחויכים עשויים להטעות. מאחוריהם מסתתרים סיפורים קשים. בין בתי הילדים שמוצגים בתערוכה בולט הבית בזקופנה בפולין, שניהלה לנה קיכלר, שהתפרסמה לימים בספרה "מאה ילדים שלי".
קבוצת ילדים בכפר הנוער בדסק, הונגריה, 1946-7צילום: ארכיון תצלומים יד ושם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה