מאת: עופר אדרת
הנזירה אנה-ליסה הייתה בת 22 ב-1943 כשטיפלה במסגרת הכנסייה במקס
ובירטה, שני תינוקות רכים שהוריהם לא הורשו לקחת איתם כשנמלטו לשוודיה. כעבור
שנתיים הוריהם שבו לקחת אותם, וב-2010 השניים נפגשו מחדש עם הנזירה ששמרה עליהם.
מאחורי ההכרה המאוחרת שקיבלה הנזירה הקשישה עומד
איתמר וכסלר מתל אביב, ששמע לפני כמה שנים על סיפור ההצלה מפי מקס סולוביי, אחד
התינוקות — בן דודו מדרגה שניה. מקס נולד בדנמרק באוגוסט 1943, כחודשיים לפני
המבצע הדרמטי להצלת יהודי המדינה, במסגרתו פונו לשוודיה השכנה. כיוון שהיה קטן
מכדי לקחת אותו למסע עם הוריו הוא הועבר לדיאקוניה, מוסד של הכנסייה שכלל בית
חולים וגן ילדים, בעיר פרדריקסברג הסמוכה לקופנהגן. הוא הוסתר שם במשך כשנה וחצי
עם תינוקת יהודיה נוספת, בירטה סייבואו, שגם הוריה פונו לשוודיה. מי שטיפלה בהם
במשך כל התקופה היתה האחות בילוב יספרסן, שהיתה אז בת 22. כעבור שנתיים שבו ההורים
והשיבו אותם לחיקם.
"אין ספק
שרבים מן הנשים והגברים ששירתו בדיאקוניה באותן שנים סיכנו עצמם כשהסתירו אנשי
מחתרת פצועים וטיפלו בהם, כשם שהצילו את שני התינוקות", אומר וכסלר. "הם
טיפלו בתינוקות והגנו עליהם במסירות ותוך סיכון עצמי". בילוב יספרסן היא
היחידה שעודה בחיים. "דמותה צנועה ומלאת אמפתיה. אין ספק שפעלה מתוך אהבה
ותחושה עמוקה של מחוייבות, ושלא כדי לקבל פרס", הוסיף.
באתר יד ושם מתואר סיפור הצלתם של
יהודי דנמרק באוקטובר 1943 כ"אחד הסיפורים המיוחדים ויוצאי הדופן
בשואה". גרמניה כבשה את דנמרק באפריל 1940, אך מאחר ולפי תורת הגזע הנאצית
השתייכו הדנים לגזע הארי היה הכיבוש הגרמני בעל אופי מתון יחסית ומוסדות השלטון
המשיכו לפעול. מצבם של יהודי המדינה לא השתנה כמעט בשנים הראשונות, אך שינוי לרעה
חל בסתיו 1943 בעקבות התגברות מבצעי המחתרת הדנית ומעשי חבלה נגד הגרמנים, תכננה
גרמניה להגביל את האוטונומיה הדנית. הממשלה הדנית התפטרה במחאה, המושל הצבאי
הגרמני הכריז על מצב חירום וכוחות גרמנים החלו בהכנות לגירוש 7,800 יהודי דנמרק.
"השמועה על הגירוש המתוכנן עברה מפה לאוזן והיהודים הוזהרו, הועברו למקומות
מסתור ולנמלי דייגים ומשם — לשוודיה. דנים רבים תרמו למבצע שאליו הצטרפה המחתרת
הדנית", נכתב באתר יד ושם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה