נולדתי בעיר תוניס בשנת 1936 . התגוררנו בעיר עד תחילת
המלחמה. היהודים כל הזמן היו מקבלים מכות בראש מהגויים . אבי התחבא מהגרמנים מתחת למדרגות הבניין , ואכל וישן שם.
בזמן אזעקה הוא הגיע והעיר אותנו, ספר אותנו ובדק שאנחנו בסדר. הגברים היהודים
נלקחו לעבודות, אך מי שהיה פצוע השתחרר , ואנשים התחילו לפצוע את עצמם כדי להתחמק מהעבודות.
לא יכולנו ללכת לשום מקום, ענדנו טלאי צהוב. אוכל כמעט ולא היה. אמי ודודתי התחפשו
לערביות והלכו לחפש אוכל ו, אני הצטרפתי אליהן. בלחם שקיבלנו היה חצץ. לא היה
בטחון, רק תפילות. ערבי בשם לערוסי הגניב לנו לחם, שהיה כמו זהב, וסיפר לנו איפה
נמצאים הגרמנים.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
השבת השחורה של יהודי רומא , 16 באוקטובר 1943
סיימתי לקרוא את הספר 16 באוקטובר 1943 / ג'אקומו דבנדטי (מאגנס), ודליתי מתוכו כמה קטעים על אימהות איטלקיות יהודיות שניצודו עם ילדיה...
-
"הפינוי מאושוויץ היה חוויה נוראית עבורי באופן אישי", נזכרה רגינה לקס גלב. "שרדתי רק בגלל שנגררתי על ידי שתי אחיותיי". ...
-
" אבא שלי שרד את השואה עם ההורים שלו בבור באדמה אחרי שרצחו את אחותו. כששאלתי אותו כילד איך הצליח להעביר שם 600 יום בלי לצאת משוגע? ה...
-
התאומות רנה ורנאטה גוטמן היו בערך בנות שש כאשר נלקחו להשתתף בניסויי התאומים הידועים לשמצה שניהל רופא - SS ד"ר יוזף מנגלה באושוויץ. ...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה