נולדתי בעיר תוניס בשנת 1936 . התגוררנו בעיר עד תחילת
המלחמה. היהודים כל הזמן היו מקבלים מכות בראש מהגויים . אבי התחבא מהגרמנים מתחת למדרגות הבניין , ואכל וישן שם.
בזמן אזעקה הוא הגיע והעיר אותנו, ספר אותנו ובדק שאנחנו בסדר. הגברים היהודים
נלקחו לעבודות, אך מי שהיה פצוע השתחרר , ואנשים התחילו לפצוע את עצמם כדי להתחמק מהעבודות.
לא יכולנו ללכת לשום מקום, ענדנו טלאי צהוב. אוכל כמעט ולא היה. אמי ודודתי התחפשו
לערביות והלכו לחפש אוכל ו, אני הצטרפתי אליהן. בלחם שקיבלנו היה חצץ. לא היה
בטחון, רק תפילות. ערבי בשם לערוסי הגניב לנו לחם, שהיה כמו זהב, וסיפר לנו איפה
נמצאים הגרמנים.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
רות כהן , בת 14 , סיפור ההישרדות במחנה ההשמדה אושוויץ
בצילום : רות כהן ואחיה בילדותם , אחיה נרצח באושוויץ "לא משנה כמה זה כואב, אני חולקת את האמת של מה שחוויתי במהלך השואה… אני עושה את זה...

-
שלשום הלך לעולמו אל״מ מיל. יעקב גל , טייס קרב וותיק ומפקד בכיר בחיל האוויר . בדברי ימי חיל האוויר נחקק יעקב גל כמפקד טייסת 113 נשר בחצ...
-
זו פלורה קליין ובנה ג'ין סימונס. פלורה, שנולדה בהונגריה ב-1925, הייתה רק בת 14 כשהיא ומשפחתה נשלחו לאושוויץ . היא ואחיה, לארי, היו...
-
חנה טנצר נולדה בפולין, בעיירה סטרחוביצה בשנת ,1930 למשפחה ציונית – מסורתית, בבית ספוג אהבה, כבוד ושמחת חיים. עם פרוץ המלחמה, החלו להתנכל ...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה