מיכאל מאור נולד בשנת עלייתם של הנאצים לשלטון, 1933, בהלברשטאדט שבגרמניה. בהמשך נמלט עם הוריו לזאגרב ביוגוסלביה ולאחר שנכבשה אף היא הם אולצו לענוד טלאי צהוב. ביוזמת אביו, ברחה המשפחה לאזור שהיה בשליטת האיטלקים, אך הם נכלאו עם יהודים נוספים במחנה ריכוז באי ראב. ב-1943, עם תבוסת האיטלקים, הם ברחו לחיק הפרטיזנים ביוגוסלביה, וסבלו ממתקפות של הגרמנים. "היינו בורחים ליער ליום-יומיים כל פעם", סיפר מאור.
באחת ההתקפות,
הוריו נותרו מאחור ועודדו אותו לרוץ קדימה. כשחזר, גילה כי הם נרצחו. בעדות מצולמת
ל"יד ושם", סיפר מאור על אותם ימים: "הגרמנים ירו על כל מה שזז -
את אבי ואמי לא ראיתי. היו לילות שבכיתי - 20 שנה אחרי זה, לא היו לי דמעות לבכות
על דברים אחרים. פתאום נשארתי לבד - זו הרגשה נוראית. אתה בן 10, מסתכל ימינה
שמאלה ואין לך כלום, שום דבר".
אחרי מלחמת העולם השנייה, ביוני 1945, אספו אותו
לוחמי הבריגדה היהודית והעלו אותו לארץ באוניית מעפילים. התחנה הבאה שלו היתה
קיבוץ מזרע, שם זכה להישגים כספורטאי, ואף היה אלוף הארץ בקרב חמש באתלטיקה קלה.
ב-1951 התגייס לצנחנים והיה מדריך צניחה. הוא עבר קורס קצינים, השתתף בכמה פעולות
תגמול, ובמבצע סיני מונה לשלישו של רפאל איתן בצנחנים. ב-1959 שב לגרמניה מולדתו
כדי ללמוד צילום - לאחר מכן גוייס למוסד. באתר יד ושם כתוב כי "הוא נחל
הצלחות רבות בשירות המוסד, ובפעולותיו השתמש במקצוע הצילום למסווה". בהמשך
שירותו הביטחוני הקים מאור את המודיעין במשמר הגבול והיה קצין מודיעין ארצי של
מג"ב במשך 15 שנה. מאור היה נשוי לשרה, ולהם שלושה ילדים וארבעה נכדים.
ב-1960, בהיותו סוכן מוסד, השיג מאור מסמכים שסייעו לזהות את פושע המלחמה הנאצי וללכוד אותו. הוא עשה זאת כשפרץ לבניין התובע הכללי בפרנקפורט, צילם אותם, ושלח את התיעוד למפעיליו במוסד. "חדרתי למשרדו של התובע הכללי. משולחנו צילמתי מסמכים על אייכמן, שהיו אותנטיים והוכיחו ללא כל ספק על פעילותו במלחמת העולם השנייה", אמר מאור בראיון ל-ynet, "מישהו אחר שעבר את השואה ואין לו עצבים היה מתמוטט שם. לא היתה לי הכנה מוקדמת, אבל הייתי קצין בצנחנים, מאומן בנשק ובקרב מגע, והייתי ספורטאי. לא פחדתי משום דבר". לימים התברר כי הגישה לבניין המאובטח הושגה באמצעות פריץ באואר, יהודי ילדי גרמניה שכיהן כתובע כללי והיה זה שהזמין את המוסד לפרוץ למשרדו ולגנוב את החומר על אייכמן. אחרי שמאור שלח את הצילומים לישראל, ניתן האור הירוק לחוליית המוסד לצאת לדרך. אבנר אברהם, איש המוסד לשעבר שאצר את התערוכה "מבצע פינאלה" על לכידתו של אייכמן, הסביר כי המסמכים כללו תמונה של אייכמן, שסייעה לקבוע בוודאות כי האיש, שהסתתר בארגנטינה תחת הכינוי ריקרדו קלמנט, הוא אכן אייכמן. כמה שבועות לאחר מכן נתפס אייכמן בבואנוס איירס ונחטף לישראל - לפני שנשפט והוצא להורג ב-1962.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה