ביום ראשון בבוקר רצנו. ידענו שעוצרים אנשים
צעירים וילדים ונכנסנו בלא התחשבות בפחד של דורה. ברגע האחרון קראתי לה היסטרית
כשראיתי את הרעד הלא טבעי שלה. "אני מפחדת כל כך, פשוט אני מתכווצת" –
אלו היו מלותיה האחרונות. עניתי לה שגם אני כך, למרות, שהייתי רגועה לחלוטין.
ניסיתי להוסיף לה אומץ ואמרתי – אבא אתך ואני. היא נכנסה ראשונה. קיבלה C. שינו ל B ושוב ל C. אבא אמר משהו וכמעט שגם אותו עצרו. והגיעה העת
שעליה לא ניתן לכתוב. ייאוש: מה יעשו בהם? ותקווה. מובילים אותם לרודולפסמיהלה
(טחנת רודולף). ייאוש. ייבחרו או לא? ארבעה ימים וארבעה לילות ללא סוף עברו בין
ייאוש לתקווה. הגיעו מכתבים שבין תחינה לעזרה ושחרור לבין ניסיון לעודד אותנו.
"היו חזקים", כתבה, "לא יירו בנו, ישלחו אותנו לעבודות פרך"
ובצד, בשקט מתענה כל כך. ובאותה התקופה הוציאו אחרים. ולצערנו, בידינו לא עלה
הדבר. סלחי לנו אחותי הקטנה, סלחי לי, שלא המתקתי את חייך הקצרים, שהייתי רעה ולא
סובלנית. אני מגיעה לכך קצת מאוחר מדי, אבל כל כך רע לי וריק לי בלעדייך. ואימא,
מסכנה, חולה כל כך. סלחי לנו, שלא יכולנו לעזור לך, עשינו כל מה שיכולנו. והלוציפר
[= השטן] לא רצה את נשמתי תחת שחרורך.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
הצלה כמחאה ומרי : בתי ילדים יהודיים בבודפשט 1945-1944
מחבר: פרופסור יצחק קשתי ( ניצול שואה שהיה ילד בהונגריה ) הוצאת רסלינג , 2014 מילות מפתח : ילדים בשואה; הצלה (שואה); יהודי הונגריה; שואה;...
-
"הפינוי מאושוויץ היה חוויה נוראית עבורי באופן אישי", נזכרה רגינה לקס גלב. "שרדתי רק בגלל שנגררתי על ידי שתי אחיותיי". ...
-
" אבא שלי שרד את השואה עם ההורים שלו בבור באדמה אחרי שרצחו את אחותו. כששאלתי אותו כילד איך הצליח להעביר שם 600 יום בלי לצאת משוגע? ה...
-
התאומות רנה ורנאטה גוטמן היו בערך בנות שש כאשר נלקחו להשתתף בניסויי התאומים הידועים לשמצה שניהל רופא - SS ד"ר יוזף מנגלה באושוויץ. ...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה