ילדים
יהודים קטנים אחדים שרדו בזהויות בדויות ללא ידיעת שאר היהודים בעיירה בוצ'אץ.
בשנת
1942 כאשר אניטה קרל הייתה בת ארבע, אימה מאלי, שדיברה פולנית רהוטה, הוציאה אותה
, את אחותה ועוד תינוקת מגטו למברג, תלשה
מעל בגדיהן את סרטי הזרוע עם מגן הדוד ועלתה לרכבת לבוצ'אץ . שם הציגה מאלי את
עצמה לכומר הרומי-קתולי בתור אשתו של חייל פולני שמסמכיו אבדו בהפצצה אווירית.
אחרי שהשיגה מסמכים מזוייפים , נשארו
הארבע בבוצ'אץ כשנתיים אחרי כן . מאלי מכרה
עוגות שאפתה ובאמצעות הכנסתה הצליחה להוציא את בעלה שמואל מהגטו ולהביאו לבוצ'אץ
אבל בגלל מבטאו וחזותו היהודית הוא
הסתתר במרתף שלהם .
מביתם
על צלע גבעה יכלו הילדות לראות את ההרג
שהתבצע מסביבן . באחת האקציות התגלה נער
יהודי בקרבת מקום, אניטה נזכרה , " הם ירו בו ממש לנגד עיני" ...הדם
ניתז על החלון כולו , והוא מת שם " .
בקיץ 1943 נחשף בונקר גדול עם עשרות יהודים סמוך לביתם.
אניטה ראתה " איך משכו החוצה
את האנשים דרך פתח שערותיהם ותלשו
אותן תוך כדי כך, הצרחות והצעקות היו נוראיות
. אימה עומדת לידה , "ואחת הנשים היהודיות דחפה לעברה חבילה קטנה, זה היה תינוק.
אימי התכופפה כדי להרים אותו , ואז השוטר הנאצי ראה אותה , שלף אקדח וכיוון אותו
אליה באומרו שאם תרים אותו , הוא יירה בה.. הוא הוציא את התינוק מתוך החבילה ,
ולנגד עיני כולם קרע אותו לשניים . שאר
התינוקות הוטחו שוב ושוב בקיר הבטון והמבוגרים נלקחו משם ונרצחו.
במארס 1944 פונו מאלי והבנות מבוצ'אץ עם שאר
האוכלוסיה האזרחית בהותירן את אבי המשפחה במרתף. בניסיון להציל אותו חזרה האם מאלי
כמה שעות מאוחר יותר בטענה שבאה לקחת בגדים חמים לבנות . היא איחרה את המועד ,
שמואל נתגלה והוצא להורג זמן קצר לאחר מכן . הוא היה בן 33 .
מקור וקרדיט :
עומר
ברטוב , אנטומיה של רצח עם, חייה ומותה של עיירה ושמה בוצ'אץ ,הוצאת עם עובד,2020,
עמודים 222-223
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה