אנה דולה, שנולדה ב-1923 בפולין, הייתה נערה בת 16 כשהנאצים פלשו למדינתה. יום אחד נודע לה שבני דודיה גוועים ברעב בגטו ורשה, ולכן החליטה לנסוע בחשאי לבירת פולין ולהבריח מזון לגטו. מאחר שלאנה היה שיער בלונדיני ועיניים כחולות, היא התחזתה לנערה פולניה שרוצה למכור אוכל ליהודים, והשומרים הכניסו אותה לגטו . הכל הלך בסדר גמור, אבל בדרכה הביתה, אנה נתפסה על ידי חייל אס.אס. הפחד על פניה בגד בה וחייל האס-אס הבין מייד שהיא יהודייה.
העונש על התחזות ללא יהודי היה מוות,
אז היא נלקחה מייד למטה הגסטפו וניתנה לה את חפירה כדי לחפור את קברה. אנה נזכרה:
"התחלתי לחפור וחשבתי שאני ממש מצטערת על אמא שלי. היא לא רצתה שאני אסע ,
ואני לא הקשבתי. היא הולכת לבכות ולבכות".
משלא הצליחה לסיים לחפור את קברה לפני רדת החשיכה, הוכנסה לתא מעצר ונאמר לה שהוצאתה להורג תחכה למחרת. אבל למחרת בבוקר חייל אס אס פתח את התא שלה ואמר לאנה שהיא יכולה לעזוב.
מאוחר יותר היא גילתה שהמועצה היהודית שיחדה קצין גרמני כדי להציל אותה. העסקה הייתה: זוג מגפיים עבור חייה.
במבט לאחור על השוחד הזה, אנה אמרה: "כמה החיים היו זולים".
מאוחר יותר נעצרה אנה בשל אי נשיאת זיהוי ונשלחה לאושוויץ, אך היא שרדה את השואה וחזרה הביתה. אז היא גילתה שכל משפחתה נרצחה על ידי הנאצים.
בשנת 1961 היגרה אישה יוצאת דופן זו לארצות הברית והפכה למורה באקדמיית קדימה בבאפלו, ניו יורק. אנה כיום בת 97.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה