בצילום הפתיחה : שער הכניסה לטרזיינשטט, ועליו רשום
"העבודה משחררת"
לב נולד בקרלסבאד (קרלובי וארי), צ'כוסלובקיה, ב-3 במרץ 1935.
ב-1941 החלו הגרמנים להעביר את האוכלוסייה היהודית בצ'כיה למחנות ריכוז, והוא נשלח
לטרזיינשטט. "הפחד הכי גדול שיש לי לגבי הדורות הבאים, הוא שהם ישכחו",
הוא משתף. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לשכוח. לא רק את השואה, אלא מעשי
זוועה רבים אחרים שהתרחשו בעולם".
בשיכחה הוא נאבק בדרכים מגוונות ויצירתיות, הכי יצירתיות. בגיל
87 לב הוא כוכב טיקטוק, עם למעלה מ-362 אלף עוקבים. "כדי לא לשכוח, עלינו
ללמד, לדבר ולומר לאנשים את האמת – מה באמת קרה. איך, מתי ואיפה", הוא אומר.
"מהסיבה הזו אני מקדם יוזמות כמו זו של מצעד החיים, ויוזם פעולות נוספות
במטרה לשמור על זיכרון השואה – בין אם זה ספר שכתבתי על חיי ( The True Adventures of
Gidon Lev: Rascal. Holocaust Survivor. Optimist), פודקאסט שלי בנושא או חשבון
הטיקטוק שלי עם אשתי, שם אני נלחם באנטישמיות".
אחד מ-92
ילדים ששרדו בטרזיינשטט
לב נולד כפיטר וולפגנג לאו, בן יחיד להוריו. כשהיה בן חמש
וחצי פלשו הגרמנים לעיר, והוריו, עם סבו, עברו לפראג בתקווה ששם יהיה טוב יותר.
זמן קצר לאחר מכן הגיעו הגרמנים גם לשם. "סבי נהג לקחת אותי מדי יום לגן
שעשועים להתנדנד בנדנדה. יום אחד הגענו, וסבא אמר לי שתלו בגן שלט שאומר שליהודים
אסור להשתמש במתקנים", מספר לב. "התחלתי לבכות. לא יכולתי להבין".
בנובמבר 1941 הודיעו הגרמנים ליהודים בעיר שהם מפנים אותם
למקום מגורים חדש. "לא ידענו כמובן שמדובר במחנות", אומר לב. אביו וסבו
נלקחו ראשונים למחנה הריכוז טרזיינשטט, "ולנו אמרו שנתאחד איתם במקום
החדש", לדבריו. לב ואמו, יחד עם אלפי נשים וילדים נוספים, נלקחו למחנה בהמשך.
"כשהגענו, הגרמנים אמרו לנו, 'אם אתם
רוצים לראות את האבות והבעלים שלכם, תציצו מחר בשש בבוקר מהחלון'. הסתכלנו בבוקר
מבעד לחלון המסורג, והצלחתי לראות את אבא שלי צועד בשורה יחד עם עוד עשרות גברים.
כל הילדים שזיהו את האבות שלהם התחילו לצעוק 'אבא, אבא', אבל הגרמנים לא נתנו
לגברים להסתכל בחזרה. מי שהסתכל קיבל מכות".
במהלך שהותו במחנה הריכוז זכה לב לראות את
אביו רק עוד פעמיים. את סבו, שבדיעבד נודע לו שנפטר זמן קצר אחרי שהגיע למחנה, לא
ראה שוב. לב ואמו שהו בטרזיינשטט במשך ארבע שנים, עד סוף המלחמה ב-1945. הוא היה
אחד מ-92 הילדים ששרדו במחנה, מתוך 15 אלף ילדים: "חלקם מתו מרעב וממחלות,
ואחרים נרצחו".
אחרי השחרור חזרו הוא ואמו לפראג, וקיוו
להתאחד עם אב המשפחה – אבל אז התברר שהוא לא שרד. "גילינו שב-1944 אבי נשלח
לאושוויץ. בהתחלה חשבנו שהוא נפטר בצעדת המוות, אבל אחרי בירור ב'יד ושם' התברר
שהוא מת עוד קודם, אחרי שערכו בו ניסויים". הוא ואמו היגרו לארצות הברית ואחר
כך לקנדה, שם נישאה האם לניצול שואה שאיבד אף הוא את רעייתו, וגם את בנו היחיד. לב
עלה לארץ בגיל 25, בהיותו ציוני נלהב.
|
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה