אמא, רבקה זלוטניק ז"ל, שורדת שואה גיבורה היתה נערה כשהגיע הכיבוש הנאצי לאזורה. במהלכו נרצחה כל משפחתה הגדולה ואמא נשארה לבד בעולם. כששוחררה ויצאה מהמחבוא בבור, זכרה אמא את דבורהל'ה הפעוטה, בת אחיה שנמסרה למשמורת אצל אשה נוצריה, שהבטיחה להחזירה למי מהמשפחה שישרוד. אמא איתרה את דבורהלה ובאה לבקש אותה, אך האישה סירבה לבקשתה. אמא ניסתה לקבל משמורת באמצעים משפטיים. במשפט השני פסק הדין היה לטובתה, אך האישה חטפה את דבורה הפעוטה מאולם המשפט וברחה אתה בעגלה רתומה לסוסים אל הכפר. אמא גייסה גדוד של פרטיזנים ובאיומי אקדח חטפה את דבורה'לה הפעוטה והבריחה אותה ארצה. דבורה קראה לה "אמא" דבורה הגיעה ארצה עם עליית הנוער וגדלה בקיבוץ יגור, אצל דודיה מצד אמה ושמרה על קשר הדוק עם אמא כל השנים. להלן הדף מיומן השואה ההיסטורי שכתבה אמא לפני עוד מעט 80 שנה במחנה המעצר בקפריסין (היא העפילה בעקבות דבורה במטרה להיפגש בארץ אבל אונייתה, "כתריאל יפה" נתפסה על ידי הבריטים)
אישה יפה מינקות עד לגבורה, גיבורה, חכמה, יצירתית ורבת תושיה,
מרעיפה אהבה על אוהביה ואהוביה, דבקה במטרה
תכונות אלו ליוו את רבקה מגיל ינקות ועד שנאלצנו בכאב רב להיפרד
ממנה.
נולדה בשנת 1925 בקוזין שבפולין למשפחה יהודית מבוססת ועניפה חוותה
ילדות ונעורים מאושרים עד השואה הארורה שקרעה מעליה את כל בני משפחתה עד שנותרה לבד
בעולם.
לאחר תום המלחמה והיא לבדה הצילה את בת אחיה הפעוטה והעלתה אותה
ארצה.
רבקה העפילה בדרך לא דרך בספינת מעפילים "כתריאל יפה",
נתפסה, שהתה במחנה העקורים בעתלית ובמחנה 55 בקפריסין עד סמוך לקום המדינה.
לאחר השחרור התעקשה לשרת בצבא במקביל לעבודה, עד שנישאה למרדכי לוסטיגמן,
בעלה ואבינו היקר.
אזו, דינה, עדית וטל זכינו להיות הבנות של הזוג הזה, מלח הארץ
באמת, דור הנפילים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה