מקור וקרדיט: קטע שכתב אריק גורדין ,
על סמך ראיון עם דני חנוך , בתוך הספר : אריק גורדין, עמיה ליבליך, רחל חנוך, לספר
כדי לחיות : סיפורו של דניאל חנוך, הוצאת כרמל , ירושלים , 2021
דני היה נתון במאבק תמידי, הישרדות הייתה מהות הקיום בגטו. אי-אפשר היה להרפות מתח
ולו לרגע.
החיים בגטו קובנה נמשכו לאחר היום הנורא של אקציית הילדים. ההורים שחזרו מעבודות
הכפייה גילו לחרדתם כי ילדיהם נלקחו אל מותם. השבר היה עצום. הילדים המעטים שהצליחו
לשרוד את האקציה נאלצו להסתתר ולרדת
למחתרת, מכיוון שכל ילד שנראה
ברחוב היה נתפס מייד ונשלח לפורט התשיעי, המצודה שימשה את הנאצים להרג אלפים.
צורכי היום-יום של המשפחה לא השתנו. נהפוך הוא, השגת מזון הפכה קשה
יותר נוכח המצב בגטו, שהלך והחמיר. לאחר אקציית הילדים, ההקצבות ניתנו לפי מספר
האנשים העובדים ולכן ילדים לא היו כלולים בחשבון ולמעשה " חיו על חשבון"
המשפחות היהודיות שנותרו בגטו קובנה . משימותיו
של דני להשגת אוכל הפכו למסוכנות ביותר.
יולי 1944 . הצבא האדום התקרב לליטא והדי תותחיו נשמעו מרחוק. הגטו
עמד בפני חיסול. הגרמנים הודיעו שעל כולם להתייצב לפינוי. בהודעה הרשמית נאמר
שהאנשים יישלחו לעבודה במערב, אבל איש לא האמין שכך יהיה. היו שניסו להסתתר
במאורות מחבוא, אבל השומרים הגרמנים והאוקראינים
גילו מקומות אלה והעלו אותם באש על יושביהן. בסיום החיפושים פוצצו הגרמנים
את כל בתי הגטו. איש לא נותר בחיים.
את הנשארים, משפחת חנוך
ביניהם, אספו והוליכו דרך העיר אל תחנת הרכבת. כך החל המסע מערבה במסגרת מה שתוכנן
על ידי הנאצים כפתרון הסופי .
התחנה הראשונה של הרכבת , אליה הגיעו בשעות הלילה, הייתה במחנה שטוטהוף
שליד דנציג, שהייתה אז פרוסיה המזרחית והיום גדאנסק שבפולין. על הרציף מהומה ,
צעקות , פקודות , צווחות ונביחות . ברגע האחרון ההורים מחליטים שדני יישאר עם אביו ואחיו על אף שמפאת גילו
הצעיר היה אמור ללכת עם אימו. הנשים והילדים הורדו מהרכבת, ביניהם האם פרידה
והאחות מרים ( מירל'ה) ונעלמו בחשכה. הייתה זו הפעם האחרונה שדני רק בן 12
, ראה אותן . להיפרד לא הספיקו. דני לא
רצה כלל להיפרד, הפרידה נכפתה עלי וכילד למעשה מאז ועד היום לא השלים עימה והוא נושא
אותה בנפשו יום-יום. רק שנים רבות אחר כך
יעמוד דני על המשמעות של אם ואחות שנקרעו ממנו באחת. אין לא היה תחליף לאם שנלקחה ממנו.
המסע ברכבת נמשך. הרכבת החלה בנסיעתה עם המטען הגברי ובו גם מעט
ילדים ונערים. היעד היה מחנה הריכוז שהנאצים הקמו בלאנדסברג שבגרמניה, באזור קאופרינג שליד דכאו, סמוך
למינכן.
מקור וקרדיט: קטע שכתב אריק גורדין ,
על סמך ראיון עם דני חנוך , בתוך הספר : אריק גורדין, עמיה ליבליך, רחל חנוך, לספר
כדי לחיות : סיפורו של דניאל חנוך, הוצאת כרמל , ירושלים , 2021
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה