מאת:
Anat Singer Finkelshtain is with Sharon Singer-Nir and Avi Singer.
"ענתי, כשתגיעי לדז'אלושיצה, ברינק( הככר), תראי את מבנה בית הכנסת ולידו בית המדרש
הקטן. שם למדתי בחדר. מגיל 4. ואז מצד שמאל מתחיל רחוב קרקובסקה, בסופו גשר מעל
לנחל. שם בית מספר 42 היה הבית שלי. בכניסה לעיירה איפה שמתחיל היער והיה פעם בית
הקברות הקימו יד לזכר הנרצחים, תלכי לשם ותדליקי נר זכרון". נסעתי לחפש את
הבית של אבא ממנו גורשו הוא , הוריו, אחיו ואחיותיו. אף אחד לא חזר, אבא נותר לבד,
יתום מגיל 14, שריד יחיד מכל משפחתו, עבר מדורי גהנום, היה בפלאשוב, צעד צעדות
מוות ושרד אותן, היה במחנות נוספים ושוחרר בתחילת מאי 1945 מטרזנשטאט במשקל 32 קג.
את הבית של אמא בטומשוב לובלסקי לא יכולתי למצוא. הוא נמחק מעל פני
האדמה בהפגזה הראשונה על העיר ומתחת להריסותיו נקברו אמה, אחיה ואחיותיה. ילדה בת
4 ששרדה עם אחיה ( דוד מאיר שלנו) שהיה בן 7 ועם אביה שחלה ואח"כ מת. אמא
ומאיר הועברו למזלם, לבית יתומים בטשקנט. אבא עלה באוינית מעפילים לטרון, הוא
וחבריו הועברו למחנות הפליטים בקפריסין ורק אחרי 11 חודשים זכו להגיע לכאן. אמא
היתה באקסודוס. הוחזרה לגרמניה ולבסוף עלתה לישראל ב 48. הם הקימו משפחה, ולמרות
שלא הייתה לאמא מעולם ילדות, ולאבא היה משא כבד של זיכרונות משנים של עינויים, הם
עשו ככל יכולתם שנהיה משפחה כמו שמשפחה צריכה להיות. למדנו מהם מהי אהבה, מסירות,
חריצות, התמדה, סקרנות, יהדות. קיבלנו השכלה מוזיקלית, הבית היה מלא ספרי קריאה,
והיו גם סיוטים בלילות של אבא. אמא ואבא הביאו לעולם 3 ילדים, זכו ל 7 נכדים ואבא
זכה להכיר 2 נינים. אמא זכתה להכיר 4 נינים. הם מעולם לא התלוננו, לא בקשו דבר מאף
אחד, הם היו ארץ ישראל היפה. אמא ואבא אנחנו גאים להיות הילדים שלכם. יהי זכרכם
ברוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה