יהודית פזרני נולדה בפראג
בינואר 1944. היא נולדה לתוך מלחמת העולם השנייה בצ'כוסלובקיה, שגובלת עם גרמניה,
פולין והונגריה. בתקופה ההיא צ'כוסלובקיה הייתה כבושה על ידי הגרמנים. היהודים
נאלצו ללכת עם טלאי צהוב שמסגיר אותם ולכן הם חיו בפחד ובמחבוא ורק ניסו להתרחק
מידי הגרמנים.
יהודית נולדה בבית חולים נוצרי ולכן אמה לקחה אותה מיד הביתה לאחר
לידתה. אביה, שמואל, נלקח לטרייזנשטט, מחנה ששימש דוגמה לצלב האדום כמחנה שבו יש
תנאים מצוינים. האמת הייתה שונה לחלוטין: המחנה היה מיועד להסוואת זוועות הנאצים.
אמה התלבטה היכן להתחבא עם יהודית. הייתה להם כובסת שהסכימה תמורת כסף רב להחביא
אותה בביתה. אמה הסכימה ובבכי כבד נתנה אותה לכובסת ששמה היה מריה. אמה התחבאה אצל
משפחה נוצרית אחרת.
יום אחד הגיע חייל נאצי
לביתה של הכובסת ואמר לה: " אני מכיר אותה ואני יודע שהיא יהודייה. הייתי
יכול לקחת אותך ואותה לתחנת המשטרה ומשם לקחת אתכם למחנה ריכוז. אבל אני לא אעשה
זאת וגם לא אספר למפקדים שלי" ואז הוא התחיל להביא ליהודית בגדים, צעצועים
ואוכל.
אמה לא יכלה לבקר אותה
מכיוון שענדה טלאי צהוב והיו תופסים אותה מיד אם הייתה יוצאת מהמחבוא.
עברו 4 חודשים בהם פראג עברה מיד ליד, חלק מהזמן בידי הגרמנים וחלק
בידי הרוסים. בשלב זה הודיעו למריה הכובסת ולמשפחה שהחביאה את אמה, שהם נאלצים
לשלוח אותם מבתיהם, מכיוון שהגרמנים הודיעו לכל תושבי העיר שמי שייתפס מחביא
יהודים יוצא להורג. אחרי שבועיים של רעב, הליכה רגלית והפחד שיגלו אותן הן הגיעו
ליער עבות ושם נפגשו עם פרטיזנים. יהודית היתה אז בת כחצי שנה.
המצב היה מאוד קשה, הגיע חורף, יהודית ואמה ישנו בחוץ בקור. אוכל
לא היה כמעט והם נאלצו לאכול קליפות תפוחי אדמה, שורשים של צמחים שגדלו ביער
ונאלצו לשתות מים מלוכלכים ומזוהמים משלוליות שהיו ביער. ככה הן חיו כמעט חצי
שנה.
במאי 1945 הרוסים כבשו את כל השטחים שבהם שלטו הגרמנים ושחררו את
כל מחנות הריכוז, כולל המחנה בו היה אביה. הפרטיזנים הודיעו ליהודית ואמה שהרוסים
פתחו מחנה שבו אפשר היה לאכסן אותן ולקבל אוכל ודיור.
אמה והיא הלכו לשם, קיבלו
אותם מאד יפה ונתנו להם לאכול ולשתות ובנוסף נתנו להם בגדים נקיים. משם לקחו אותם
במשאיות חזרה לעיר פראג וכך הן חזרו לביתן. אביה חזר הביתה חודש לאחר חזרתן חולה
ותשוש והם התחילו את חייהם מחדש. הוא נפטר זמן קצר לאחר מכן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה