דלג לתוכן הראשי

מיהו לייבאס איפאס מקובנה? ומה הקשר שלו למשטרת ישראל ?





איבצן נולד בקובנה ב1928. בהיותו בן 13, באוגוסט 1941, גוייס למשטרת מיהו לייבאס איפאס? במהלך חיטוטי בארכיוני הגטו גיליתי לפני כשנתיים תגלית קטנה אך מרגשת - כרטיס השוטר של הנער לייב איפ. כתוב בה שמו הליטאי - לייבאס איפאס, ותפקידו - נער שליח במפקדת המשטרה. הוא היה אז בן 13.
 
לייב איפ היה שמו היהודי של מי שהיה לימים אריה איבצן - המפכ"ל השמיני של משטרת ישראל
בגטו  קובנה, כאחד מארבעת הנערים השליחים. איבצן ידע לרוץ מהר, ותפקידו היה להעביר לתחנות המשטרה או למקומות אחרים בגטו ידיעות על כניסת גרמנים או ליטאים (שהיו לרוב שוחרי רע) לגטו , וידיעות אחרות.
איבצן נולד ב-1928 בקובנה שבליטא. משפחתו נרצחה בשואה והוא נשלח למחנות ריכוז ועבודת כפייה. 

ב-1946 עלה לארץ ישראל באוניית המעפילים "תל-חי". בסוף 1947 התגייס למשטרת היישובים היהודיים ומאוחר יותר הצטרף ל"הגנה".

 בתחילת 1948 עבר איבצן למשטרת ירושלים. לאחר קום המדינה הצטרף למשטרה ובמלחמת העצמאות אבטח את השיירות לירושלים.
הוא עשה את כל הדרך מנער שליח בגטו המיועד להשמדה, עד לפיקוד על משטרת ישראל.
ולמה לייבאס איפאס? - משהו על שמות.
ליהודי מזרח אירופה היו בדרך כלל שני שמות - שם עברי ושם יידי. ברוב המקרים הם היו רשומים בתעודות המקומיות בשם הלועזי. כך למשל דודי יעקב היה רשום כקופל, והוד דוב, כבעריש. צבי היה הירש , מנחם היה מנדל וכך הלאה.
בליטא, לכל שם יש סיומת. הסיומת לשם משפחה של גבר היא ASכך למשל השם לוי ייכרתב בליטא כלויטס. הסיומת של שם אשה לא נשואה תהיה IENE ושל אשה נשואה או אלמנה תהיה AITE. כך למשל גבר ששם משפחתו פאולוס ייקרא בליטא Paulauskas, אשה נשואה - Paulauskienė , ובתולה - Paulauskaitė.
אריה - הוא לייב, ואיפ הוא איפאס.
אריה איבצן ז"ל נפטר מעט לפני שגיליתי את הממצא הזה, אותו שלחתי לאלמנתו Yochi Ivtsan

ראו גם :

אריה איבצן – ויקיפדיה



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איטה טייץ , בת 10 לבד ביער אחר בורות ההריגה

עדות משנת 1946
נולדתי בשנת 1931 בעיירה נאמאנצ'ין הסמוכה לוילנה. אבי היה מנהל חשבונות. בת שש נכנסתי לבית ספר "תרבות" . כשעברתי לכיתה ד' בשנת 1941 , פרצה המלחמה ואז נסתיימו בשבילי חיי המשפחה השלווים והתחילו חיים מלאי סבל ויגון . בו ביום הפציצו מטוסים גרמניים את עיירתנו ויהודים רבים ניספו בשעת ההפצצה. למזלנו , משפחתי יצאה לכפר להסתתר מההפצצות.
כאשר חזרנו לעיירה ראינו את היגון של היהודים שבני משפחותיהם נהרגו בהפצצת הגרמנים  . כאשר הגיעו לעיירה החיילים הגרמנים הם הסתייעו בליטאים על מנת לפרוץ לבתי היהודים בלילות. היו מכים ומענים . עם בוקר היינו שומעים את מעללי הלילה : זה נרצח, זה עונה..
האקציה הגדולה התחילה אחרי כמה חודשים כאשר ליטאים הודיעו לנו להופיע מייד לבית הכנסת ומשם נשלח לגטו וילנה. אבא היה חיוור כמת . אמר לנו שנתלבש והוסיף שבשום פנים ואופן לא נלך לבית הכנסת.
ובינתיים נתמלאה דירתנו גויים שהחלו שולחים יד בחפצינו. אבא ניצב כמאובן : מה לעשות? לאן לפנות : לא יכולנו לצאת יחדיו מהבית ,  כי הליטאים ניצבו ברחובות וגירשו לתוך בית הכנסת . להישאר בבית עצמו כבר היה בלתי אפשרי. 

הנער ניצול השואה ששרד בהיותו בן 15 את מחנה מאוטהאוזן וזכה במדליית הכבוד במלחמת קוריאה

הוא שרד מחנה ריכוז  נאצי  (מאוטהאוזן, אוסטריה ) בתקופת השואה  ואחר כך  נלחם בגבורה  בצבא האמריקאי במלחמת קוריאה שם הגן בעצמו על אחת הגבעות החשובות בקרב בין האמריקאים לסינים בצפון קוריאה והציל את חייהם של 40 עמיתיו לפלוגה .  אחר כך נכלא במחנה שבויים סיני . מי הוא הצעיר היהודי ההונגרי טיבור רובין, ניצול השואה,  שזכה במדלית הכבוד מידי נשיא ארה"ב ?
טיבור "טד" רובין (באנגלית: Tibor "Ted" Rubin;‏ 18 ביוני 1929 - 5 בדצמבר 2015) היה ניצול שואה ממוצא הונגרי וגיבור מלחמה אמריקאי שעוטר במדליית הכבוד על פעולותיו במלחמת קוריאה. היה אחד משני מעוטרי מדליית הכבוד היהודים שנותרו בחיים, עד למותו.
במשך השנים הוגשו המלצות רבות להעניק לרב"ט טיבור רובין מדליות ועיטורים, המלצות אלו זכו להתעלמות ממניעים אנטישמיים.
ב-23 בספטמבר 2005 העניק נשיא ארצות הברית ג'ורג' ו. בוש את מדליית הכבוד לרב"ט טיבור רובין.
טיבור רובין התגורר בגרדן גרוב, קליפורניה.
ילדותו בהונגריה טיבור רובין נולד בפאסטו, עיירה הונגרית קטנה שחיו בה 120 משפחות יהודיות. אביו היה סנדלר והוא היה אחד מתוך שישה יל…

שבתאי קאנטור , בן 13, מסתתר בארובות הגג באקציות בגטו וילנה

עדות משנת 1946 , שבתאי קאנטור , בן 15 ( בן 8 עם פרוץ המלחמה)

נולדתי בשנת 1931 בעיירה קטנה יאזנה . אבי היה אופה ואמי ניהלה את הבית. למדתי ב"חדר"וראיתי חיים טובים עד שפרצה המלחמה והגיעו הגרמנים. הליטאים עשו יד אחד עם הגרמנים .
מרים ומלאי יגון היו החיים תחת עול השלטון הגרמני. כעבור חודש גזרו הגרמנים את גזירת הגטו בעיירה. בבוקר לא-עבות באו ליטאים וגרמנים חמושים ברובים , עברו מבית לבית וגרשו לגטו. המצב בגטו היה נורא ואיום. מדי פעם באו ליטאים וגרמנים הרגו וירו ושדדו.
היינו זמן מה בגטו ואז החליטו הנאצים להוביל את היהודים לבורות ההריגה. טיכסתי עצה עם אחי והחלטנו שאני אברח והוא יישאר עם אימא.
כל עזבתי את הורי ויצאתי לדרך. פרמתי והורדתי את הטלאי הצהוב. מצאתי בן-כפר ועגלה , קפצתי עליה ונסעתי לכפרים. אחר כך התגנבתי לבית אישה כפרית וביקשתי אוכל. התגנבתי לתוך גורן ללינת לילה. אחרי שלושה ימים הגעתי לקובנה. ישבתי על גג הקרון ונסעתי לוילנה.
בנסעי כך בדרך כאשר אני יושב על גג הקרון, ראיתי איך הובלו יהודים להורג . שמעתי צעקות ובכיות וליבי כאבמאד, שנגזר עלי להסתכל בדרכם האחרונה של יהודים. פרצתי בב…