דלג לתוכן הראשי

ילדים במסתור בהולנד – ממצאי מחקר ומאפיינים




אחד המאפיינים של הסתרת ילדים בהולנד היה הפיצול של משפחות הניצולים היהודיות בין מקומות מסתור שונים , מלכתחילה או לאחר פרק זמן קצר.
הסיבה לשכיחות התופעה של התפצלות משפחות המוסתרים בהולנד היא , שבחלק הארי של המקרים ניתן היה להציע מקומות מסתור שונים בו-זמנית, ובכך להקטין את הסכנה של תפיסת המשפחה כולה. 

ההפרדה בין ילדים להוריהם יצרה ניתוק רגשי, אך בטווח הארוך עזרה להסתגלות הילדים למשפחה הקולטת. אין להמעיט בערך האמון שרכשו המוסתרים לפעילי ההסתרה ההולנדים. אמון זה אפשר בהרבה מקרים לשמור על הקשר בין חלקי המשפחה באמצעות ארגוני סטודנטים מחתרתיים, או באמצעות הקשרים החברתיים שהיו בין משפחות מסתירי יהודים.

ב9 מקרים שבדקה פרופסור נעימה ברזל, ההורים נתפסו במקום המסתור שלהם והילדים נותרו במקום המסתור האחר. על פי פרופסור נעימה ברזל , ב12 מקרים מסופר על הצלה של ילדים בגילאי העשרה לאחר שהוריהם נשלחו אל מותם.
ארגוני המחתרת ההולנדים העדיפו לעסוק בהצלת ילדים, שהיה בה פחות סיכון מאשר בהסתרת מבוגרים. ילדים מתחת לגיל 15 לא נדרשו להציג תעודת זהות , והדבר הקל על העברתם ממקום למקום. בעדויות רבות מופיע תיאור על ילדים יהודים שהועברו בין בתי מסתור שונים, עד שנמצאה המשפחה שקלטה אותם בביתה לתקופה ממושכת יותר. ממחקר על מקומות מחבוא של ילדים יהודים בהולנד עולה , שבאופן ממוצע שהה הילד היהודי ב4.5 מקומות מסתור. המספר המרבי שנסקר  הוא 37 מקומות מסתור שונים לילד אחד.

רק לעתים רחוקות הייתה הקליטה בתוך המשפחה ההולנדית מידית . קליטה שלמה אופיינית יותר לסיטואציה של קליטת פעוטים, במיוחד אם הקולטים היו זוג חשוך ילדים, שאותר לשם כך על ידי המחתרת. במשפחות אלו התרחש למעשה, כבר מהתחלה ,תהליך של אימוץ. אלא  שהתופעה של אימוץ הילד המוסתר  כביטוי ליחס המגונן כלפיו הייתה אופיינית לא רק למשפחות חשוכות ילדים . 

בעדויות שבדקה פרופסור נעימה ברזל  היא מצאה שהזיכרונות של הילדים מחייהם בקרב המשפחות ההולנדיות המאמצות בתקופת המלחמה הם ברוב המכריע של המקרים זיכרונות של חיים משותפים נעימים, הוקרנו בהם חום וקבלה. נתוני המחקר הקיים בנושא קובעים , כי עבור יותר מ80 אחוז מהילדים היהודים היה המסתור בית חם. כ15 אחוז מהם קיבלו יחס בלתי הולם, ורק 5 אחוזים היו קורבנות ליחס רע או רע מאד.

מקור וקרדיט :
נעימה ברזל. על הבחירה בטוב, מעשה ההצלה בפולין ובהולנד במלחמת העולם השנייה,  הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2004


תגובות

  1. אמא שלי עזרה להבריח ילדים למסתור מקראש שליד התיאטרון באמסטרדם. שמה היה חנה נויבאור, או חנה נויבאואר. האם יש לכם מידע אודות פעילותה? היא גם עסקה בזיוף תעודות עבור המחתרת ההולנדית. עברה את כל המלחמה באמסטרדם. אשמח למידע. תודה. אילאיל סיטון.

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איטה טייץ , בת 10 לבד ביער אחר בורות ההריגה

עדות משנת 1946
נולדתי בשנת 1931 בעיירה נאמאנצ'ין הסמוכה לוילנה. אבי היה מנהל חשבונות. בת שש נכנסתי לבית ספר "תרבות" . כשעברתי לכיתה ד' בשנת 1941 , פרצה המלחמה ואז נסתיימו בשבילי חיי המשפחה השלווים והתחילו חיים מלאי סבל ויגון . בו ביום הפציצו מטוסים גרמניים את עיירתנו ויהודים רבים ניספו בשעת ההפצצה. למזלנו , משפחתי יצאה לכפר להסתתר מההפצצות.
כאשר חזרנו לעיירה ראינו את היגון של היהודים שבני משפחותיהם נהרגו בהפצצת הגרמנים  . כאשר הגיעו לעיירה החיילים הגרמנים הם הסתייעו בליטאים על מנת לפרוץ לבתי היהודים בלילות. היו מכים ומענים . עם בוקר היינו שומעים את מעללי הלילה : זה נרצח, זה עונה..
האקציה הגדולה התחילה אחרי כמה חודשים כאשר ליטאים הודיעו לנו להופיע מייד לבית הכנסת ומשם נשלח לגטו וילנה. אבא היה חיוור כמת . אמר לנו שנתלבש והוסיף שבשום פנים ואופן לא נלך לבית הכנסת.
ובינתיים נתמלאה דירתנו גויים שהחלו שולחים יד בחפצינו. אבא ניצב כמאובן : מה לעשות? לאן לפנות : לא יכולנו לצאת יחדיו מהבית ,  כי הליטאים ניצבו ברחובות וגירשו לתוך בית הכנסת . להישאר בבית עצמו כבר היה בלתי אפשרי. 

הנער ניצול השואה ששרד בהיותו בן 15 את מחנה מאוטהאוזן וזכה במדליית הכבוד במלחמת קוריאה

הוא שרד מחנה ריכוז  נאצי  (מאוטהאוזן, אוסטריה ) בתקופת השואה  ואחר כך  נלחם בגבורה  בצבא האמריקאי במלחמת קוריאה שם הגן בעצמו על אחת הגבעות החשובות בקרב בין האמריקאים לסינים בצפון קוריאה והציל את חייהם של 40 עמיתיו לפלוגה .  אחר כך נכלא במחנה שבויים סיני . מי הוא הצעיר היהודי ההונגרי טיבור רובין, ניצול השואה,  שזכה במדלית הכבוד מידי נשיא ארה"ב ?
טיבור "טד" רובין (באנגלית: Tibor "Ted" Rubin;‏ 18 ביוני 1929 - 5 בדצמבר 2015) היה ניצול שואה ממוצא הונגרי וגיבור מלחמה אמריקאי שעוטר במדליית הכבוד על פעולותיו במלחמת קוריאה. היה אחד משני מעוטרי מדליית הכבוד היהודים שנותרו בחיים, עד למותו.
במשך השנים הוגשו המלצות רבות להעניק לרב"ט טיבור רובין מדליות ועיטורים, המלצות אלו זכו להתעלמות ממניעים אנטישמיים.
ב-23 בספטמבר 2005 העניק נשיא ארצות הברית ג'ורג' ו. בוש את מדליית הכבוד לרב"ט טיבור רובין.
טיבור רובין התגורר בגרדן גרוב, קליפורניה.
ילדותו בהונגריה טיבור רובין נולד בפאסטו, עיירה הונגרית קטנה שחיו בה 120 משפחות יהודיות. אביו היה סנדלר והוא היה אחד מתוך שישה יל…

שבתאי קאנטור , בן 13, מסתתר בארובות הגג באקציות בגטו וילנה

עדות משנת 1946 , שבתאי קאנטור , בן 15 ( בן 8 עם פרוץ המלחמה)

נולדתי בשנת 1931 בעיירה קטנה יאזנה . אבי היה אופה ואמי ניהלה את הבית. למדתי ב"חדר"וראיתי חיים טובים עד שפרצה המלחמה והגיעו הגרמנים. הליטאים עשו יד אחד עם הגרמנים .
מרים ומלאי יגון היו החיים תחת עול השלטון הגרמני. כעבור חודש גזרו הגרמנים את גזירת הגטו בעיירה. בבוקר לא-עבות באו ליטאים וגרמנים חמושים ברובים , עברו מבית לבית וגרשו לגטו. המצב בגטו היה נורא ואיום. מדי פעם באו ליטאים וגרמנים הרגו וירו ושדדו.
היינו זמן מה בגטו ואז החליטו הנאצים להוביל את היהודים לבורות ההריגה. טיכסתי עצה עם אחי והחלטנו שאני אברח והוא יישאר עם אימא.
כל עזבתי את הורי ויצאתי לדרך. פרמתי והורדתי את הטלאי הצהוב. מצאתי בן-כפר ועגלה , קפצתי עליה ונסעתי לכפרים. אחר כך התגנבתי לבית אישה כפרית וביקשתי אוכל. התגנבתי לתוך גורן ללינת לילה. אחרי שלושה ימים הגעתי לקובנה. ישבתי על גג הקרון ונסעתי לוילנה.
בנסעי כך בדרך כאשר אני יושב על גג הקרון, ראיתי איך הובלו יהודים להורג . שמעתי צעקות ובכיות וליבי כאבמאד, שנגזר עלי להסתכל בדרכם האחרונה של יהודים. פרצתי בב…