דלג לתוכן הראשי

עד כמה היו ילדים בשואה מסוגלים להבין מצבים הכרוכים בסכנה ממשית?






הפסיכיאטור ד"ר דורי לאוב כותב במאמרו על שיחה שקיים עם הפסיכואנליטיקנית מריון פריצ'רד מוורמונט. הדבר היה בראשית שנות ה-90 , במפגש של קבוצת "ילדים ומלחמה" שנערך בבוסטון בו השתתפו שניהם.  "בהפסקת צהריים שאלתי את מריון עד כמה מסוגלים ילדים להבין מצבים הכרוכים בסכנה ממשית. "

ד"ר מריון פריצ'רד היא הולנדית שהייתה שותפה למתנגדי המשטר הנאצי המלחמת העולם השנייה. היא עזרה להחביא משפחה יהודית עם ילדים ולהגן עליהם מפני גירוש. באחד הימים , אולי עקב הלשנה , פשטו הגסטאפו והמשטרה ההולנדית על הדירה בכפר . המשפחה היהודית הספיקה להגיע למחבוא ולא התגלתה. קבוצת החיפוש הגרמנית עזבה. כולם יצאו מהמחבוא מתוך מחשבה שהסכנה חלפה. שוטר הולנדי שהיה בין המחפשים והיטיב להבין את המצב , חזר וגילה את המסתתרים היהודים. באותו רגע קיבלה פריצ'רד החלטה קשה . היה בידה אקדח מוסתר והיא הרגה את השוטר ההולנדי והצליחה להיפטר מהגופה.

"כששאלתי אותה את שאלתי , השיבה לי הסיפור . זה היה בתקופה שבה חיה המשפחה היהודית במסתור ואחד הילדים יצא החוצה לשחק . גרמני במדים פנה לילד והחל חוקר אותו. פריצ'רד שמעה את השיחה." איפוא אבא שלך" שאל הגרמני והילד הפסיק את משחקו, הביט בו בתרעומת ואמר :

"איך אתה שואל אותי דבר כזה? לפני חודש באו אלינו הביתה אנשים במדים , כמוך , ולקחו אותו . מאז  לא שמענו ממנו" . אחרי שאמר את הדברים הללו חזר הילד , שהיה כבן ארבע למשחקו. הגרמני הלך.

איש לא הסביר לילד את המצב ולא הכין אותו למקרה כזה, איכשהו הוא הצליח לתפוש את מצבו בתבונה שמעבר לשנותיו וידע כיצד לנהוג , להטעות את הגרמני ולספק לו כיוון חקירה מוטעה. הוא המציא סיפור על אב שנלקח בידי הגסטפו, כדי שהגרמני יחדל לשאול שאלות ואפילו לא ייכנס לבית פנימה.

הוא שיחק לפני חילופי הדברים הללו והמשיך לשחק גם אחריהם. הוא חזר להיות ילד לאחר שהגיב בצורה בוגרת ביותר במצב של סכנה קיצונית. יש כאן קפיצה להבנת מציאות בוגרת מכפי שנותיו, עם רבדים של משחק וסיפור דמיוני המתאים לגילו , כל זה אצל ילד בן 4 בתקופת השואה. 

בגרות קוגנטיבית ורגשית אכן הייתה מנת חלקם של ילדים רבים בשואה כאשר מבחינתם הם נוטלים חלק בהרפתקאה , משחק והפנטזיה הנלווית אליהם בגין פלישה של מציאות קשה.
מבחינה פסיכולוגית , התוצאה בשנות ההתבגרות עשוייה להיות הישגים אדירים, אך גם תחושות של סיוטי לילה.

מקור וקרדיט :

דורי לאוב , "זיכרונות ילדות – מרגליות זוהרות בים של אימה", בתוך : זהבה סלומון וג'וליה צ'ייטין ( עורכות) , ילדות בצל השואה: ילדים – ניצולים ודור שני,הוצאת הקיבוץ המאוחד,2007 , ע"ע 25-46 .


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איטה טייץ , בת 10 לבד ביער אחר בורות ההריגה

עדות משנת 1946
נולדתי בשנת 1931 בעיירה נאמאנצ'ין הסמוכה לוילנה. אבי היה מנהל חשבונות. בת שש נכנסתי לבית ספר "תרבות" . כשעברתי לכיתה ד' בשנת 1941 , פרצה המלחמה ואז נסתיימו בשבילי חיי המשפחה השלווים והתחילו חיים מלאי סבל ויגון . בו ביום הפציצו מטוסים גרמניים את עיירתנו ויהודים רבים ניספו בשעת ההפצצה. למזלנו , משפחתי יצאה לכפר להסתתר מההפצצות.
כאשר חזרנו לעיירה ראינו את היגון של היהודים שבני משפחותיהם נהרגו בהפצצת הגרמנים  . כאשר הגיעו לעיירה החיילים הגרמנים הם הסתייעו בליטאים על מנת לפרוץ לבתי היהודים בלילות. היו מכים ומענים . עם בוקר היינו שומעים את מעללי הלילה : זה נרצח, זה עונה..
האקציה הגדולה התחילה אחרי כמה חודשים כאשר ליטאים הודיעו לנו להופיע מייד לבית הכנסת ומשם נשלח לגטו וילנה. אבא היה חיוור כמת . אמר לנו שנתלבש והוסיף שבשום פנים ואופן לא נלך לבית הכנסת.
ובינתיים נתמלאה דירתנו גויים שהחלו שולחים יד בחפצינו. אבא ניצב כמאובן : מה לעשות? לאן לפנות : לא יכולנו לצאת יחדיו מהבית ,  כי הליטאים ניצבו ברחובות וגירשו לתוך בית הכנסת . להישאר בבית עצמו כבר היה בלתי אפשרי. 

הנער ניצול השואה ששרד בהיותו בן 15 את מחנה מאוטהאוזן וזכה במדליית הכבוד במלחמת קוריאה

הוא שרד מחנה ריכוז  נאצי  (מאוטהאוזן, אוסטריה ) בתקופת השואה  ואחר כך  נלחם בגבורה  בצבא האמריקאי במלחמת קוריאה שם הגן בעצמו על אחת הגבעות החשובות בקרב בין האמריקאים לסינים בצפון קוריאה והציל את חייהם של 40 עמיתיו לפלוגה .  אחר כך נכלא במחנה שבויים סיני . מי הוא הצעיר היהודי ההונגרי טיבור רובין, ניצול השואה,  שזכה במדלית הכבוד מידי נשיא ארה"ב ?
טיבור "טד" רובין (באנגלית: Tibor "Ted" Rubin;‏ 18 ביוני 1929 - 5 בדצמבר 2015) היה ניצול שואה ממוצא הונגרי וגיבור מלחמה אמריקאי שעוטר במדליית הכבוד על פעולותיו במלחמת קוריאה. היה אחד משני מעוטרי מדליית הכבוד היהודים שנותרו בחיים, עד למותו.
במשך השנים הוגשו המלצות רבות להעניק לרב"ט טיבור רובין מדליות ועיטורים, המלצות אלו זכו להתעלמות ממניעים אנטישמיים.
ב-23 בספטמבר 2005 העניק נשיא ארצות הברית ג'ורג' ו. בוש את מדליית הכבוד לרב"ט טיבור רובין.
טיבור רובין התגורר בגרדן גרוב, קליפורניה.
ילדותו בהונגריה טיבור רובין נולד בפאסטו, עיירה הונגרית קטנה שחיו בה 120 משפחות יהודיות. אביו היה סנדלר והוא היה אחד מתוך שישה יל…

שבתאי קאנטור , בן 13, מסתתר בארובות הגג באקציות בגטו וילנה

עדות משנת 1946 , שבתאי קאנטור , בן 15 ( בן 8 עם פרוץ המלחמה)

נולדתי בשנת 1931 בעיירה קטנה יאזנה . אבי היה אופה ואמי ניהלה את הבית. למדתי ב"חדר"וראיתי חיים טובים עד שפרצה המלחמה והגיעו הגרמנים. הליטאים עשו יד אחד עם הגרמנים .
מרים ומלאי יגון היו החיים תחת עול השלטון הגרמני. כעבור חודש גזרו הגרמנים את גזירת הגטו בעיירה. בבוקר לא-עבות באו ליטאים וגרמנים חמושים ברובים , עברו מבית לבית וגרשו לגטו. המצב בגטו היה נורא ואיום. מדי פעם באו ליטאים וגרמנים הרגו וירו ושדדו.
היינו זמן מה בגטו ואז החליטו הנאצים להוביל את היהודים לבורות ההריגה. טיכסתי עצה עם אחי והחלטנו שאני אברח והוא יישאר עם אימא.
כל עזבתי את הורי ויצאתי לדרך. פרמתי והורדתי את הטלאי הצהוב. מצאתי בן-כפר ועגלה , קפצתי עליה ונסעתי לכפרים. אחר כך התגנבתי לבית אישה כפרית וביקשתי אוכל. התגנבתי לתוך גורן ללינת לילה. אחרי שלושה ימים הגעתי לקובנה. ישבתי על גג הקרון ונסעתי לוילנה.
בנסעי כך בדרך כאשר אני יושב על גג הקרון, ראיתי איך הובלו יהודים להורג . שמעתי צעקות ובכיות וליבי כאבמאד, שנגזר עלי להסתכל בדרכם האחרונה של יהודים. פרצתי בב…