הפסיכיאטור ד"ר דורי לאוב כותב במאמרו על שיחה שקיים
עם הפסיכואנליטיקנית מריון פריצ'רד מוורמונט. הדבר היה בראשית שנות ה-90 , במפגש
של קבוצת "ילדים ומלחמה" שנערך בבוסטון בו השתתפו שניהם. "בהפסקת צהריים שאלתי את מריון עד כמה
מסוגלים ילדים להבין מצבים הכרוכים בסכנה ממשית. "
ד"ר מריון פריצ'רד היא הולנדית שהייתה שותפה למתנגדי
המשטר הנאצי המלחמת העולם השנייה. היא עזרה להחביא משפחה יהודית עם ילדים ולהגן
עליהם מפני גירוש. באחד הימים , אולי עקב הלשנה , פשטו הגסטאפו והמשטרה ההולנדית
על הדירה בכפר . המשפחה היהודית הספיקה להגיע למחבוא ולא התגלתה. קבוצת החיפוש הגרמנית עזבה.
כולם יצאו מהמחבוא מתוך מחשבה שהסכנה חלפה. שוטר הולנדי שהיה בין המחפשים והיטיב
להבין את המצב , חזר וגילה את המסתתרים היהודים. באותו רגע קיבלה פריצ'רד החלטה
קשה . היה בידה אקדח מוסתר והיא הרגה את השוטר ההולנדי והצליחה להיפטר מהגופה.
"כששאלתי אותה את שאלתי , השיבה לי הסיפור . זה היה
בתקופה שבה חיה המשפחה היהודית במסתור ואחד הילדים יצא החוצה לשחק . גרמני במדים
פנה לילד והחל חוקר אותו. פריצ'רד שמעה את השיחה." איפוא אבא שלך" שאל
הגרמני והילד הפסיק את משחקו, הביט בו בתרעומת ואמר :
"איך אתה שואל אותי דבר כזה? לפני חודש באו אלינו
הביתה אנשים במדים , כמוך , ולקחו אותו . מאז
לא שמענו ממנו" . אחרי שאמר את הדברים הללו חזר הילד , שהיה כבן ארבע
למשחקו. הגרמני הלך.
איש לא הסביר לילד את המצב ולא הכין אותו למקרה כזה, איכשהו
הוא הצליח לתפוש את מצבו בתבונה שמעבר לשנותיו וידע כיצד לנהוג , להטעות את הגרמני
ולספק לו כיוון חקירה מוטעה. הוא המציא סיפור על אב שנלקח בידי הגסטפו, כדי
שהגרמני יחדל לשאול שאלות ואפילו לא ייכנס לבית פנימה.
הוא שיחק לפני חילופי הדברים הללו והמשיך לשחק גם אחריהם.
הוא חזר להיות ילד לאחר שהגיב בצורה בוגרת ביותר במצב של סכנה קיצונית. יש כאן
קפיצה להבנת מציאות בוגרת מכפי שנותיו, עם רבדים של משחק וסיפור דמיוני המתאים
לגילו , כל זה אצל ילד בן 4 בתקופת השואה.
בגרות קוגנטיבית ורגשית אכן הייתה מנת
חלקם של ילדים רבים בשואה כאשר מבחינתם הם נוטלים חלק בהרפתקאה , משחק והפנטזיה
הנלווית אליהם בגין פלישה של מציאות קשה.
מבחינה פסיכולוגית , התוצאה בשנות ההתבגרות עשוייה להיות
הישגים אדירים, אך גם תחושות של סיוטי לילה.
מקור וקרדיט :
דורי לאוב , "זיכרונות ילדות – מרגליות זוהרות בים של
אימה", בתוך : זהבה סלומון וג'וליה צ'ייטין ( עורכות) , ילדות בצל
השואה: ילדים – ניצולים ודור שני,הוצאת הקיבוץ המאוחד,2007 , ע"ע 25-46 .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה