רומן פריסטר נולד בעיירה בייסלקו (פולין) בשנת 1928; לאביו היו יחסים טובים עם חברים ומכרים פולנים ולאחר הכיבוש הנאצי, הם נחלצו לעזרת המשפחה וסיפקו להם תעודות מזויפות, שבזכותן המשיכה המשפחה לגור בביתה בקרב הפולנים – ולא הועברה בכפייה לגטו.
ביקורו של זאב ז'בוטינסקי
רומן פריסטר נולד בעיירה באזור שלזיה שפולין, בן יחיד להוריו שהשתייכו למעמד הבורגני של החברה הפולנית. רומן זכה לחינוך רב-תרבותי והוא קרא ספרים בגרמנית, בפולנית ובאנגלית. הוריו תכננו לשלוח אותו לפנימייה יוקרתית בלונדון, מיד לאחר הבר-מצווה שלו. אבל רומן הלך שבי אחר תורתו של זאב ז'בוטינסקי. כשהיה רומן בן עשר הגיע ז'בוטינסקי לביקור בעיירת הולדתו – ביילסקו. אביו, הושפע מנאומו של ז'בוטינסקי ובקיץ לאחר מכן נשלח רומן לקייטנה של תנועת בית"ר.
רומן פריסטר נולד בעיירה באזור שלזיה שפולין, בן יחיד להוריו שהשתייכו למעמד הבורגני של החברה הפולנית. רומן זכה לחינוך רב-תרבותי והוא קרא ספרים בגרמנית, בפולנית ובאנגלית. הוריו תכננו לשלוח אותו לפנימייה יוקרתית בלונדון, מיד לאחר הבר-מצווה שלו. אבל רומן הלך שבי אחר תורתו של זאב ז'בוטינסקי. כשהיה רומן בן עשר הגיע ז'בוטינסקי לביקור בעיירת הולדתו – ביילסקו. אביו, הושפע מנאומו של ז'בוטינסקי ובקיץ לאחר מכן נשלח רומן לקייטנה של תנועת בית"ר.
פרוץ המלחמה
עם פרוץ המלחמה הצליחה המשפחה להתחזות למשפחה פולנית-נוצרית בזכות תעודות מזויפות שהשיגו בשבילה חברים פולנים של אביו. כשגורשו היהודים לגטו ביילסקו, נשארה משפחת פריסטר בביתה. אך בשלב מסוים נאלצה המשפחה לעקור ממקומה ולנסוע לעיר קראקוב – שם המשיכו לחיות בזהות בדויה.
עם פרוץ המלחמה הצליחה המשפחה להתחזות למשפחה פולנית-נוצרית בזכות תעודות מזויפות שהשיגו בשבילה חברים פולנים של אביו. כשגורשו היהודים לגטו ביילסקו, נשארה משפחת פריסטר בביתה. אך בשלב מסוים נאלצה המשפחה לעקור ממקומה ולנסוע לעיר קראקוב – שם המשיכו לחיות בזהות בדויה.
סיפור הצלה מדהים
רומן היה ילד יפה תואר ובעל מראה "ארי" ומשום כך הרגיש בטוח לנוע ברחובותיה של קראקוב, בשעה שכל יהודי העיר היו כבר מכונסים בגטו. סבו וסבתו גורשו יחד עם שאר היהודים לגטו קראקוב; רומן, שהיה אז בן 13 בלבד, החליט שהוא ימצא דרך להוציא את סבו ואת סבתו מחוץ לחומות הגטו. הוא צפה יום- יום על הגטו ולמד את דרכי התנהלותו. בתצפיותיו הוא ראה דבר מוזר המתרחש מדי ערב: באין מפריע, ללא בדיקות וחיפושים נכנסו שלושה אנשים דרך אחד משערי הגטו. השלושה היו: כומר, נזירה ופרח כמורה – בידיהם נשאו ספרי תפילה ותשמישי קדושה. הם נכנסו מדי ערב ויצאו בסביבות שעת חצות. רומן לא הבין תחילה למה נכנסים לגטו אנשי כמורה; רק לאחר בירור וחקירה הוא גילה שהם נכנסו כדי לקיים את טקס הווידוי האחרון בעבור המומרים שחיו בגטו.
רומן הבין שזו הדרך היחידה העומדת לרשותו, אם ברצונו להציל את סבו וסבתו. רומן הצליח לגנוב מאחת הכנסיות בעיר שכמייה של כומר, בגדי פרח כמורה וספרי תפילה. הוא קנה בד מתאים, ולאחר התעקשות ארוכה השתכנעה אמו לתפור מן הבד גלימה של נזירה.
כשהסתיימו כל ההכנות הדרושות למבצע ההצלה הנועז, רומן פסע אל הגטו ובאמתחתו תיק קטן בו הוא נשא את הבגדים-תחפושות לסבו וסבתו.
לאחר שנכנס רומן לגטו הוא הגיע לחדרם של סבא וסבתא; השניים היו המומים למראה נכדם האהוב; אך גם הוכיחו אותו, מתוך דאגה ואהבה רבה על כי סיכן עצמו למען הסיכוי להצילם. לאחר ויכוחים רבים הצליח רומן לשכנע אותם לצאת עמו אל מחוץ לחומות הגטו. השלושה; רומן לבוש בבגדי פרח כמורה, סבתו עטופה בגלימת נזירה וסבו שעטה על עצמו את שכמיית הכומר- יצאו לחופשי.
רומן היה ילד יפה תואר ובעל מראה "ארי" ומשום כך הרגיש בטוח לנוע ברחובותיה של קראקוב, בשעה שכל יהודי העיר היו כבר מכונסים בגטו. סבו וסבתו גורשו יחד עם שאר היהודים לגטו קראקוב; רומן, שהיה אז בן 13 בלבד, החליט שהוא ימצא דרך להוציא את סבו ואת סבתו מחוץ לחומות הגטו. הוא צפה יום- יום על הגטו ולמד את דרכי התנהלותו. בתצפיותיו הוא ראה דבר מוזר המתרחש מדי ערב: באין מפריע, ללא בדיקות וחיפושים נכנסו שלושה אנשים דרך אחד משערי הגטו. השלושה היו: כומר, נזירה ופרח כמורה – בידיהם נשאו ספרי תפילה ותשמישי קדושה. הם נכנסו מדי ערב ויצאו בסביבות שעת חצות. רומן לא הבין תחילה למה נכנסים לגטו אנשי כמורה; רק לאחר בירור וחקירה הוא גילה שהם נכנסו כדי לקיים את טקס הווידוי האחרון בעבור המומרים שחיו בגטו.
רומן הבין שזו הדרך היחידה העומדת לרשותו, אם ברצונו להציל את סבו וסבתו. רומן הצליח לגנוב מאחת הכנסיות בעיר שכמייה של כומר, בגדי פרח כמורה וספרי תפילה. הוא קנה בד מתאים, ולאחר התעקשות ארוכה השתכנעה אמו לתפור מן הבד גלימה של נזירה.
כשהסתיימו כל ההכנות הדרושות למבצע ההצלה הנועז, רומן פסע אל הגטו ובאמתחתו תיק קטן בו הוא נשא את הבגדים-תחפושות לסבו וסבתו.
לאחר שנכנס רומן לגטו הוא הגיע לחדרם של סבא וסבתא; השניים היו המומים למראה נכדם האהוב; אך גם הוכיחו אותו, מתוך דאגה ואהבה רבה על כי סיכן עצמו למען הסיכוי להצילם. לאחר ויכוחים רבים הצליח רומן לשכנע אותם לצאת עמו אל מחוץ לחומות הגטו. השלושה; רומן לבוש בבגדי פרח כמורה, סבתו עטופה בגלימת נזירה וסבו שעטה על עצמו את שכמיית הכומר- יצאו לחופשי.
הגורל האכזר
מעשה הגבורה של רומן נתן לסבו ולסבתו רק עוד כמה חודשי חיים יקרים: השניים נרצחו באחת האקציות בכפר שבו הם שהו במזרחה של פולין הגרמנית.
משפחתו של רומן אף היא נתפסה; זהותם הבדויה התגלתה עקב הלשנה: אמו נרצחה בכלא קראקוב לנגד עיניו של הנער הצעיר, רומן ואביו הועברו למחנה העבודה פלאשוב. האב נפטר במחנה מאפיסת כוחות. רומן יתום ובודד, בגיל 16, הועבר למחנה אושוויץ- בירקנאו – הוא נאבק על הישרדותו והצליח להישאר בחיים.
מעשה הגבורה של רומן נתן לסבו ולסבתו רק עוד כמה חודשי חיים יקרים: השניים נרצחו באחת האקציות בכפר שבו הם שהו במזרחה של פולין הגרמנית.
משפחתו של רומן אף היא נתפסה; זהותם הבדויה התגלתה עקב הלשנה: אמו נרצחה בכלא קראקוב לנגד עיניו של הנער הצעיר, רומן ואביו הועברו למחנה העבודה פלאשוב. האב נפטר במחנה מאפיסת כוחות. רומן יתום ובודד, בגיל 16, הועבר למחנה אושוויץ- בירקנאו – הוא נאבק על הישרדותו והצליח להישאר בחיים.
לאחר המלחמה
ב- 1957 רומן עלה לישראל והשתלב בעולם התקשורת. הוא היה במשך שנים רבות כתב בעיתון "הארץ", לימד עיתונאות באוניברסיטה וכתב כמה ספרים. אחד מספריו, "דיוקן עצמי עם צלקת", הוא סיפורו האוטוביוגרפי.
בספרו נזכר רומן בדבריו של אביו; דברים שנאמרו כשהאב גסס על דרגשו במחנה העבודה פלאשוב: "…רק דבר אחד אני דורש. דבר אחד בלבד. שתהיה בן אדם. בן אדם הגון. שלא תיקח אתך לחייך החדשים את מוסר המחנות. שלא תאמץ את חוקי הג'ונגל. שתשכח כל מה שרכשת פה. את הצורך לשקר ולרמות ולפגוע בזולת. את הזלזול בחוק וביושר. ותבטיח לי שלעולם – אתה שומע – לעולם לא תגנוב."
ב- 1957 רומן עלה לישראל והשתלב בעולם התקשורת. הוא היה במשך שנים רבות כתב בעיתון "הארץ", לימד עיתונאות באוניברסיטה וכתב כמה ספרים. אחד מספריו, "דיוקן עצמי עם צלקת", הוא סיפורו האוטוביוגרפי.
בספרו נזכר רומן בדבריו של אביו; דברים שנאמרו כשהאב גסס על דרגשו במחנה העבודה פלאשוב: "…רק דבר אחד אני דורש. דבר אחד בלבד. שתהיה בן אדם. בן אדם הגון. שלא תיקח אתך לחייך החדשים את מוסר המחנות. שלא תאמץ את חוקי הג'ונגל. שתשכח כל מה שרכשת פה. את הצורך לשקר ולרמות ולפגוע בזולת. את הזלזול בחוק וביושר. ותבטיח לי שלעולם – אתה שומע – לעולם לא תגנוב."
מקור:
דיוקן עצמי עם צלקת, רומן פריסטר, הוצאה לאור דביר, 1993.
דיוקן עצמי עם צלקת, רומן פריסטר, הוצאה לאור דביר, 1993.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה