לזיכרו של אנדרי גרוב ז"ל ממיסדי אינטל שנפטר אמש
גרוב נולד בשם András István Gróf למשפחה יהודית ממעמד הביניים, בבודפשט בירת הונגריה,
בנם של מריה וג'ורג'. כשגדל, חבריו הכירו אותו כ-"Andris". כשהיה
בן ארבע חלה בשנית בצורתה
הקשה, מה שכמעט גרם למותו והביא לכך שמאז הוא סבל מאובדן שמיעה חלקי.
כשהיה
בן שמונה כבשו הנאצים את
הונגריה וגירשו כמעט 500,000 יהודים למחנות ריכוז. גרוב
ואִמו אימצו זהויות בדויות ומצאו
מקלט אצל חברי המשפחה. אביו נלקח למחנה עבודה במזרח
שם נאלץ לעבוד בעבודת כפייה, אך
הוא שרד, והתאחד עם משפחתו לאחר תום מלחמת העולם השנייה.
במהלך המרד ההונגרי, כשהיה
גרוב בן 20, הוא נמלט מביתו ועזב את משפחתו, חצה את הגבול לאוסטריה, ומשם
עשה את דרכו לארצות הברית, אליה
הגיע ב-1957. הוא
שינה את שמו לאנדרו סטיבן גרוב. על אף השנים הרבות שחלפו מאז היגר לארצות הברית,
הוא דיבר אנגלית עם מבטא הונגרי.
בספר הזיכרונות שלו, Swimming Across, סיכם גרוב את 20 שנות חייו הראשונות בהונגריה:
עד שהייתי בן עשרים, שרדתי דיקטטורה
הונגרית פשיסטית, כיבוש צבאי גרמני, את הפתרון הסופי של
הנאצים, את המצור שהטיל הצבא האדום הסובייטי
על בודפשט, תקופה של דמוקרטיה כאוטית
בשנים שמיד לאחר המלחמה, מגוון של משטרים קומוניסטיים דכאניים, והתקוממות עממית
שדוכאה באיומי נשק... [בהם] נהרגו אנשים
צעירים רבים; אין ספור אחרים נכלאו. כמאתיים אלף הונגרים נמלטו אל המערב. אני
הייתי אחד מהם.
גרוב, מהנדס כימיה בהשכלתו, הפך לאחד האנשים המשפיעים ביותר על
הטכנולוגיה העולמית כשמיקד את אינטל מייצור שבבי זיכרון לייצור מיקרו מעבדים.
תחת הובלתו הפכה החברה למובילה העולמית בייצור מיקרו מעבדים עם
מעבדי 386 ופנטיום שסללו את הדרך למהפכת המחשוב האישי.
|
מרגש
השבמחק