ילדים בשואה

יום ראשון, 20 במרץ 2016

מצילו הרוסי של הילד ישראל מאיר לאו במחנה בוכנוולד



ישראל מאיר לאו נולד בשנת 1937 בפיוטרקוב טריבונלסקי, פולין. רוב הקהילה הושמדה בשנת 1942, כאשר שולחו יהודי העיר לטרבלינקה. בין הקרבנות היו אביו של ישראל, רבה של פיוטרקוב, הרב משה חיים לאו, ואחיו בן ה-13, שמואל. את האקציה שרדו ישראל,  בן החמש, שכונה "לולק", אחיו נפתלי ואמם, אך הייתה זו רק הפוגה זמנית. בנובמבר 1944 נלקחה האם במהלך סלקציה. נראה שידעה את הצפוי לה, ולכן קיבלה  החלטה שוודאי הייתה קשה מנשוא - להיפרד מבנה הקטן. האם העבירה את לולק להשגחתו של אחיו הגדול יותר, נפתלי, שנלקח למחנה עבודה. שני האחים לא ראו עוד את אמם – חיה לאו נרצחה בראוונסברוק. נפתלי עם אחיו לולק, נלקחו למחנה לעבודת כפייה בצ'נסטוכובה, ומשם – לבוכנוולד. נפתלי מילא אחר רצונה האחרון של אמו. הוא הגן על אחיו הצעיר מפני כל הסכנות. לולק הוחבא בתיק על גבו של אחיו, ובינואר 1945 הגיע עמו למחנה הריכוז בוכנוולד.
 עם הגעתם לבוכנוולד הופרדו שני האחים, ולולק הושם ב"בלוק 8" עם צעירים וילדים אחרים. למזלו הגדול, גם כעת, לאחר שלא היתה לו עוד הגנתו של אחיו, נמצא אדם שדאג לו. בספר זיכרונותיו, "אל תשלח ידך אל הנער", תאר ישראל מאיר לאו את מצילו הרוסי פיודור ואת העזרה שזה העניק לו. למרות הסכנה היה פיודור גונב תפוחי אדמה, מדליק אש ומבשל אותם עבור הילד הקטן. הוא נקט צעדים אחרים כדי להבטיח שהילד יוכל לשרוד. כך סרג מחממי אוזניים כדי להגן עליו מהקור המקפיא. "פיודור הרוסי הרבה לדאוג לי בחיי היום יום כאב לבנו. הדאגה והאכפתיות שלו הקנו לי תחושת ביטחון..." (2006, ע' 55). ב-11 באפריל 1945, היום בו הגיע הצבא האמריקני למחנה – יום אותו מתאר הרב לאו כ"לידתו מחדש" – פיודור החזיק אותו קרוב אליו והגן עליו בגופו מהירי.
עם השחרור נפרדו דרכיהם וישראל לא ראה שוב את פיודור לעולם. זמן קצר לאחר תום המלחמה, בקיץ 1945 הגיעו ישראל ונפתלי לאו לארץ ישראל. ישראל למד בישיבות והפך לרב. בין השנים 1999-2003 שימש הרב לאו כרב האשכנזי הראשי לישראל, ולאחר מכן שב למשרתו כרב הראשי של תל אביב-יפו. בנובמבר 2008 מונה הרב לאו לתפקיד יושב ראש מועצת יד ושם.
לתיעוד המלא באתר יד ושם

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה