יורם פרידמן נולד ב- 1934 בבלוניה, פולין.
"... פה התחילו החיים שלי בתוך היערות. אני
לבד, קצת מפחיד. אני זוכר שפעם שכבתי וראיתי תנועות של ידיים. סוס עבר שם, והצל
הפחיד אותי. שמעתי גם קולות משונים.
אני בן שמונה. קטן, לבד. הייתי מתחבק עם עצמי בתוך
תוכי מתחת לאיזה שיח וישן. ישנתי מתחת לעץ, מתחת לשיח, והתכסיתי בעלים או באיזה
בגד קרוע שהיה לי. ישנתי על העצים, קשור עם חבל כדי לא ליפול, כי למטה היה מסוכן,
היו חזירי בר.
מה אכלתי ביערות?
כל דבר שזז. כל דבר שיכולתי לתפוס ולהכניס לפה. שבלול, שלשול - זאת לא בעיה, פירות
יער יש בשפע, מים לא חסר, יש מלא פטריות, ולמדתי מהכפריות להבדיל בין פטרייה
מורעלת ללא מורעלת. הייתי צד ציפורים, לפעמים זה לקח חצי שעה- שעה עד שיונה או
ציפור אחרת נתפסה. ראיתי שהרגל בפנים, משיכה מהירה, היא שלי.
לפעמים הייתי יוצא
לכפר לתפוס תרנגולת, ועושה מזה מעדן ממש. עוטף אותה בבוץ או בחימר ומטגן אותה בתוך
המדורה עד שהבוץ התייבש. נתתי מכה, התבנית נפתחה, כל הנוצות נדבקו לבוץ ונשאר הבשר הטרי.
איך ריפאתי פצעים?
הרי אין רופאים, אין קופת חולים. אם, נניח, רצתי ונחתכתי מזכוכית או מאיזשהו ענף
עץ, שמתי את הרגל בתוך החול. הדם נעצר ואז הייתי עושה פיפי על מקום הפצע ומחטא, כי
אמרו לי שזה מחטא.
וואו. היו לי שני אחים שחיו ביער. עם אמי. הם נרצחו. אמי נישאה לאבי ונולדתי ראשונה. אחרי שנתיים וחצי נולד אחי. אמי התאבדה. המילים שנכתבו כאן, יקרות לי מאד. כמעט מספרים לי איך חיו אחי, שני ילדים שאת שם המשפחה שלהם, צוקרמן, גיליתי לא מזמן. שמותיהם הפרטיים לא ידועים.האם אפשר לקבל עוד פרטים??
השבמחק