דלג לתוכן הראשי

נולדו בנס: שלושת התינוקות ששרדו את אושוויץ חוזרים למחנה ההשמדה


  מעיין כפיר
ספר חדש מגולל את סיפורם הניסי של שלוש אימהות הרות ששרדו את אושוויץ וילדו תינוקות זעירים אך בריאים,

 לקראת סוף המלחמה כשד"ר מנגלה הידוע לשמצה שאל את פריסקה לווינבינובה, מורה יהודייה מסלובקיה, האם היא בהריון, פריסקה מיהרה להשיב בשלילה. לאמיתו של דבר הייתה בחודש השני להריונה, אבל על אף שלא ידעה על הניסויים האכזריים שערך מנגלה בנשים הרות, אינסטינקט הישרדות אמר לה להסתיר את מצבה. כך היא הצטרפה לעובדות הכפייה באושוויץ בעודה נושאת תינוק ברחמה – והיא לא הייתה היחידה. שתי נשים נוספות עברו את הבדיקה הרפואית אצל מנגלה וענו בשלילה לשאלה האם הן הרות. כמו פריסקה, הן בחרו לשקר. השתיים הללו היו רחל פרידמן, שהגיעה מהגטו היהודי בלודז', ואנקה נתנובה מפראג. כל השלוש נמצאו כשירות לעבודה לייצור חלקים עבור חייל האוויר הגרמני, הלופטוואפה. שלוש הנשים הללו מעולם לא נפגשו בכאוס שהיה אושוויץ, והן הסתירו את הריונן ככל שניתן. בתנאי התת-תזונה ששררו, זה לא היה קשה. הן עבדו שבעה ימים בשבוע עבודה מפרכת, וקיוו לנס.

ספר חדש שיוצא לאור בחודש הבא תחת השםBorn Survivors  ('ניצולים מלידה') מתעד את הניסים שהתרחשו לשלוש הנשים. הן נלקחו ב'צעדת המוות' עמוק אל תוך גרמניה – אבל שרדו. לקראת סוף הריונן השומרות הגרמניות כבר ידעו על מצבן – אבל כשכוחות הברית כבר מפציצות את דרזדן למוות וכניעתה של גרמניה קרובה, הן לא העזו לפגוע בהן. כשכרעה פריסקה ללדת נשות האס.אס. הסכימו ביניהן שאם תלד בן, סימן שהמלחמה תימשך, אבל אם תלד בת – סוף המלחמה קרוב. פריסקה ילדה בת ובסצנה מקאברית לחלוטין, הגרמניות חגגו: 'זו בת! השלום קרוב!'. ב-14 באפריל, עם זאת, יומיים אחרי הלידה, הגיעה הפקודה לפנות את הנשים הבריאות יחסית ברכבת אל מחנה מַאוּטהַאוּזֶן. פריסקה וביתה הזעירה, חנה, היו על הרכבת – יחד עם רחל ואנקה, שהיו עתידות שתיהן ללדת בימים הקרובים.
לכתבה המלאה

נולדו בנס: שלושת התינוקות ששרדו את אושוויץ חוזרים למחנה ...





תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איטה טייץ , בת 10 לבד ביער אחר בורות ההריגה

עדות משנת 1946
נולדתי בשנת 1931 בעיירה נאמאנצ'ין הסמוכה לוילנה. אבי היה מנהל חשבונות. בת שש נכנסתי לבית ספר "תרבות" . כשעברתי לכיתה ד' בשנת 1941 , פרצה המלחמה ואז נסתיימו בשבילי חיי המשפחה השלווים והתחילו חיים מלאי סבל ויגון . בו ביום הפציצו מטוסים גרמניים את עיירתנו ויהודים רבים ניספו בשעת ההפצצה. למזלנו , משפחתי יצאה לכפר להסתתר מההפצצות.
כאשר חזרנו לעיירה ראינו את היגון של היהודים שבני משפחותיהם נהרגו בהפצצת הגרמנים  . כאשר הגיעו לעיירה החיילים הגרמנים הם הסתייעו בליטאים על מנת לפרוץ לבתי היהודים בלילות. היו מכים ומענים . עם בוקר היינו שומעים את מעללי הלילה : זה נרצח, זה עונה..
האקציה הגדולה התחילה אחרי כמה חודשים כאשר ליטאים הודיעו לנו להופיע מייד לבית הכנסת ומשם נשלח לגטו וילנה. אבא היה חיוור כמת . אמר לנו שנתלבש והוסיף שבשום פנים ואופן לא נלך לבית הכנסת.
ובינתיים נתמלאה דירתנו גויים שהחלו שולחים יד בחפצינו. אבא ניצב כמאובן : מה לעשות? לאן לפנות : לא יכולנו לצאת יחדיו מהבית ,  כי הליטאים ניצבו ברחובות וגירשו לתוך בית הכנסת . להישאר בבית עצמו כבר היה בלתי אפשרי. 

הנער ניצול השואה ששרד בהיותו בן 15 את מחנה מאוטהאוזן וזכה במדליית הכבוד במלחמת קוריאה

הוא שרד מחנה ריכוז  נאצי  (מאוטהאוזן, אוסטריה ) בתקופת השואה  ואחר כך  נלחם בגבורה  בצבא האמריקאי במלחמת קוריאה שם הגן בעצמו על אחת הגבעות החשובות בקרב בין האמריקאים לסינים בצפון קוריאה והציל את חייהם של 40 עמיתיו לפלוגה .  אחר כך נכלא במחנה שבויים סיני . מי הוא הצעיר היהודי ההונגרי טיבור רובין, ניצול השואה,  שזכה במדלית הכבוד מידי נשיא ארה"ב ?
טיבור "טד" רובין (באנגלית: Tibor "Ted" Rubin;‏ 18 ביוני 1929 - 5 בדצמבר 2015) היה ניצול שואה ממוצא הונגרי וגיבור מלחמה אמריקאי שעוטר במדליית הכבוד על פעולותיו במלחמת קוריאה. היה אחד משני מעוטרי מדליית הכבוד היהודים שנותרו בחיים, עד למותו.
במשך השנים הוגשו המלצות רבות להעניק לרב"ט טיבור רובין מדליות ועיטורים, המלצות אלו זכו להתעלמות ממניעים אנטישמיים.
ב-23 בספטמבר 2005 העניק נשיא ארצות הברית ג'ורג' ו. בוש את מדליית הכבוד לרב"ט טיבור רובין.
טיבור רובין התגורר בגרדן גרוב, קליפורניה.
ילדותו בהונגריה טיבור רובין נולד בפאסטו, עיירה הונגרית קטנה שחיו בה 120 משפחות יהודיות. אביו היה סנדלר והוא היה אחד מתוך שישה יל…

שבתאי קאנטור , בן 13, מסתתר בארובות הגג באקציות בגטו וילנה

עדות משנת 1946 , שבתאי קאנטור , בן 15 ( בן 8 עם פרוץ המלחמה)

נולדתי בשנת 1931 בעיירה קטנה יאזנה . אבי היה אופה ואמי ניהלה את הבית. למדתי ב"חדר"וראיתי חיים טובים עד שפרצה המלחמה והגיעו הגרמנים. הליטאים עשו יד אחד עם הגרמנים .
מרים ומלאי יגון היו החיים תחת עול השלטון הגרמני. כעבור חודש גזרו הגרמנים את גזירת הגטו בעיירה. בבוקר לא-עבות באו ליטאים וגרמנים חמושים ברובים , עברו מבית לבית וגרשו לגטו. המצב בגטו היה נורא ואיום. מדי פעם באו ליטאים וגרמנים הרגו וירו ושדדו.
היינו זמן מה בגטו ואז החליטו הנאצים להוביל את היהודים לבורות ההריגה. טיכסתי עצה עם אחי והחלטנו שאני אברח והוא יישאר עם אימא.
כל עזבתי את הורי ויצאתי לדרך. פרמתי והורדתי את הטלאי הצהוב. מצאתי בן-כפר ועגלה , קפצתי עליה ונסעתי לכפרים. אחר כך התגנבתי לבית אישה כפרית וביקשתי אוכל. התגנבתי לתוך גורן ללינת לילה. אחרי שלושה ימים הגעתי לקובנה. ישבתי על גג הקרון ונסעתי לוילנה.
בנסעי כך בדרך כאשר אני יושב על גג הקרון, ראיתי איך הובלו יהודים להורג . שמעתי צעקות ובכיות וליבי כאבמאד, שנגזר עלי להסתכל בדרכם האחרונה של יהודים. פרצתי בב…