דלג לתוכן הראשי

הנרייטה פימנטל



בית הילדים De Creche, שבאמסטרדם, נוסד ב-1906 על ידי "העמותה למעונות ליונקים ופעוטים" (Vereniging zuigelingeninrichting en kinderhuis),  מכספי הנדוניה של יהודיה הולנדית בשם סופי רוזנטל (Sophie Rosenthal), כמעון יום לילדים ממשפחות יהודיות שחיו במצוקה כלכלית.

 פימנטל החלה לנהל אותו ב-1926 והמשיכה בכך 17 שנה עד סגירתו על ידי הנאצים. הילדים שחיו בו היו יהודים ולא יהודים כאחת וגם הצוות היה מעורב. ב-1941, כשנה לאחר כיבוש הולנד על ידי הנאצים במאי 1940, סולקו מבית הילדים כל אנשי הצוות הלא-יהודים.
בערב ראש השנה תש"ד (29 בספטמבר 1943), החל גירוש יהודי הולנד למחנות ההשמדה. יהודי אמסטרדם וסביבתה רוכזו ב"תיאטרון ההולנדי" - Hollandsche Schouwburg, שהיה סמוך ל"קרש", כאשר ה"קרש" עצמו שימש גם הוא כתחנת מעבר לחלק מהילדים היהודים. פימנטל החלה להעביר את הילדים לסמינר הקלויניסטי למורים, הסמוך, שמנהלו יוהאן ואן הולסט שיתף עימה פעולה. הוא קיבל לימים אות חסיד אומות העולם בגין מעשיו.

 ואן הולסט שלח את הילדים לכפרים שונים מחוץ לאמסטרדם. הם נעזרו לשם כך גם באחד מאנשי היודנרטולטר סוסקינד, יהודי גרמני ממוצא הולנדי, ששימש כמנהל אותו מקום ריכוז יהודי בתיאטרון, וכן באנשי מחתרת הולנדים. על פעילותו של ולטר סוסקינד ומשפחתו, בהצלת יהודי הולנד, נעשה סרט הולנדי, בינואר 2012 - "סוסקינד".
פימנטל לא הספיקה להציל את כל הילדים שהסתתרו ב"קרש" ונשארה עם אלה מהם שנותרו, משסגרו הנאצים את ה"קרש" וגירשו גם את הילדים שהיו בו. חלק מהילדים גורשו בטרנספורטים מיוחדים למחנה וסטרבורק (Westerbork) בהולנד וחלקם למחנות אחרים מחוץ למדינה.
פימנטל גורשה עם האחרונים, לאושוויץ, שם נרצחה גם היא, כמותם. פימנטל הייתה בת 67 בהירצחה. היא לא הייתה נשואה ולא השאירה אחריה צאצאים, למעט הילדים שהצילה.


·         נגה שביט-רזהשותפה הנשכחת של יאנוש קורצ'אק, באתר הארץ, 19 באפריל 2012

 צוות ה"קרש" - הנרייטה פימנטל יושבת שנייה משמאל בשורה הראשונה (מארכיון בית לוחמי הגטאות)

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איטה טייץ , בת 10 לבד ביער אחר בורות ההריגה

עדות משנת 1946
נולדתי בשנת 1931 בעיירה נאמאנצ'ין הסמוכה לוילנה. אבי היה מנהל חשבונות. בת שש נכנסתי לבית ספר "תרבות" . כשעברתי לכיתה ד' בשנת 1941 , פרצה המלחמה ואז נסתיימו בשבילי חיי המשפחה השלווים והתחילו חיים מלאי סבל ויגון . בו ביום הפציצו מטוסים גרמניים את עיירתנו ויהודים רבים ניספו בשעת ההפצצה. למזלנו , משפחתי יצאה לכפר להסתתר מההפצצות.
כאשר חזרנו לעיירה ראינו את היגון של היהודים שבני משפחותיהם נהרגו בהפצצת הגרמנים  . כאשר הגיעו לעיירה החיילים הגרמנים הם הסתייעו בליטאים על מנת לפרוץ לבתי היהודים בלילות. היו מכים ומענים . עם בוקר היינו שומעים את מעללי הלילה : זה נרצח, זה עונה..
האקציה הגדולה התחילה אחרי כמה חודשים כאשר ליטאים הודיעו לנו להופיע מייד לבית הכנסת ומשם נשלח לגטו וילנה. אבא היה חיוור כמת . אמר לנו שנתלבש והוסיף שבשום פנים ואופן לא נלך לבית הכנסת.
ובינתיים נתמלאה דירתנו גויים שהחלו שולחים יד בחפצינו. אבא ניצב כמאובן : מה לעשות? לאן לפנות : לא יכולנו לצאת יחדיו מהבית ,  כי הליטאים ניצבו ברחובות וגירשו לתוך בית הכנסת . להישאר בבית עצמו כבר היה בלתי אפשרי. 

הנער ניצול השואה ששרד בהיותו בן 15 את מחנה מאוטהאוזן וזכה במדליית הכבוד במלחמת קוריאה

הוא שרד מחנה ריכוז  נאצי  (מאוטהאוזן, אוסטריה ) בתקופת השואה  ואחר כך  נלחם בגבורה  בצבא האמריקאי במלחמת קוריאה שם הגן בעצמו על אחת הגבעות החשובות בקרב בין האמריקאים לסינים בצפון קוריאה והציל את חייהם של 40 עמיתיו לפלוגה .  אחר כך נכלא במחנה שבויים סיני . מי הוא הצעיר היהודי ההונגרי טיבור רובין, ניצול השואה,  שזכה במדלית הכבוד מידי נשיא ארה"ב ?
טיבור "טד" רובין (באנגלית: Tibor "Ted" Rubin;‏ 18 ביוני 1929 - 5 בדצמבר 2015) היה ניצול שואה ממוצא הונגרי וגיבור מלחמה אמריקאי שעוטר במדליית הכבוד על פעולותיו במלחמת קוריאה. היה אחד משני מעוטרי מדליית הכבוד היהודים שנותרו בחיים, עד למותו.
במשך השנים הוגשו המלצות רבות להעניק לרב"ט טיבור רובין מדליות ועיטורים, המלצות אלו זכו להתעלמות ממניעים אנטישמיים.
ב-23 בספטמבר 2005 העניק נשיא ארצות הברית ג'ורג' ו. בוש את מדליית הכבוד לרב"ט טיבור רובין.
טיבור רובין התגורר בגרדן גרוב, קליפורניה.
ילדותו בהונגריה טיבור רובין נולד בפאסטו, עיירה הונגרית קטנה שחיו בה 120 משפחות יהודיות. אביו היה סנדלר והוא היה אחד מתוך שישה יל…

שבתאי קאנטור , בן 13, מסתתר בארובות הגג באקציות בגטו וילנה

עדות משנת 1946 , שבתאי קאנטור , בן 15 ( בן 8 עם פרוץ המלחמה)

נולדתי בשנת 1931 בעיירה קטנה יאזנה . אבי היה אופה ואמי ניהלה את הבית. למדתי ב"חדר"וראיתי חיים טובים עד שפרצה המלחמה והגיעו הגרמנים. הליטאים עשו יד אחד עם הגרמנים .
מרים ומלאי יגון היו החיים תחת עול השלטון הגרמני. כעבור חודש גזרו הגרמנים את גזירת הגטו בעיירה. בבוקר לא-עבות באו ליטאים וגרמנים חמושים ברובים , עברו מבית לבית וגרשו לגטו. המצב בגטו היה נורא ואיום. מדי פעם באו ליטאים וגרמנים הרגו וירו ושדדו.
היינו זמן מה בגטו ואז החליטו הנאצים להוביל את היהודים לבורות ההריגה. טיכסתי עצה עם אחי והחלטנו שאני אברח והוא יישאר עם אימא.
כל עזבתי את הורי ויצאתי לדרך. פרמתי והורדתי את הטלאי הצהוב. מצאתי בן-כפר ועגלה , קפצתי עליה ונסעתי לכפרים. אחר כך התגנבתי לבית אישה כפרית וביקשתי אוכל. התגנבתי לתוך גורן ללינת לילה. אחרי שלושה ימים הגעתי לקובנה. ישבתי על גג הקרון ונסעתי לוילנה.
בנסעי כך בדרך כאשר אני יושב על גג הקרון, ראיתי איך הובלו יהודים להורג . שמעתי צעקות ובכיות וליבי כאבמאד, שנגזר עלי להסתכל בדרכם האחרונה של יהודים. פרצתי בב…