ילדים בשואה -מיזם תיעוד באינטרנט

ילדים בשואה -מיזם תיעוד באינטרנט
אלפי עדויות של ילדים בשואה

יום חמישי, 31 במרץ 2016

יומנה של מרים חשצ'באצקי


נערה בגיטו הוא השם שבו פורסם יומן שנכתב על ידי מרים חַשצֶ'בַאצקי (Chaszczewacki),  נערה בת 15, בעת שהותה בגטו  רדומסק בשנים 1939–1942

אמה של מרים, שרה לבית זלבר, בת למשפחה חסידית, הייתה גננת ואשת ציבור. אביה, דוד‏ יליד אוקראינה, פתח בית ספר עברי ברדומסק ולימד בני נוער את השפה העברית. בית ספר זה פעל גם בגטו. למרים היה אח, בשם נחום, יליד 1929
מרים, תלמידת גימנסיה וחניכת תנועת הנוער הציונית, הייתה בת 15 בפרוץ המלחמה. היא מתוארת כנערה עדינה ורגישה, אינטליגנטית ומוכשרת. עברית למדה בבית הספר של אביה. . בעדות אחרת, היא מתוארת כביישנית, רומנטית וחולמנית.
אביה ואחיה של מרים נרצחו על ידי הגרמנים בגטו במהלך האקציה. האב, דוד, כתגובה על סירובו לעלות לקרונות.‏] האח, נחום, נקבר בקבר אחים בבית הקברות היהודי‏.
היומן נחלק לשני חלקים. פרק המבוא נכתב בסוף קיץ 1939 ,ומסתיים בתיאור פריצת המלחמה וכיבוש רדומסק על ידי הגרמנים, בספטמבר 1939.

החלק השני כולל 27 קטעי יומן מתוארכים (כולל היום בשבוע) החל ב 21 אפריל 1941. 
היומן משלב פרקי נערות וחברות יחד עם תיאור אירועי המלחמה וחיי הגטו.
הרישום האחרון ביומן בכתב ידה של מרים היה בתאריך 7 באוקטובר 1942, כאשר מרים היא בת 18. 

בתאריכים 9-12 באוקטובר 1942 בוצעה בגטו רדומסק האקציה הראשונה, שבה נשלחו כ 14,000 תושבי הגטו לטרבלינקה.
בדף האחרון של המחברת נמצא רישום בכתב יד שונה, שכותבו אינו ידוע. הסברה היא שנכתב על ידי שוטר פולני, שהיה בנה של אותה פולנייה שמסרה את המחברת:
"בערבו של ה 24 באוקטובר 1942, היא הסגירה עצמה יחד עם אמה למשטרה הפולנית. במשך שבוע הן התחבאו בשירותים ואכלו מזון לא מבושל. הן נלקחו לתחנת המשטרה ולמחרת הוסעו במשאית לצנסטכובה."
באחד מקטעי יומנה האחרונים, כחודש לפני מותה, כתבה:
"בעומדי, על סף המוות, הנני דואגת ליומני. הייתי רוצה כי לא יסיים באופן עלוב בתנור או במזבלה. הייתי רוצה כי מישהו, יהיה זה אפילו גרמני, ימצאהו ויקרא אותו. הייתי רוצה כי כתיבתי, המכילה רק חלק זעום ממה שעבר עלינו, תשמש עדות למצבנו העלוב

נערה בגיטו: יומן מתקופת השואה – ויקיפדיה


 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

ההישרדות של דינה גונדה , ילדה בת 10 בתקופת השואה בהונגריה

    קוראים לי דינה גונדה, ואני בת 92. נולדתי ב-1932 בעיר הומנה שבסלובקיה למשפחה שמחה. אמא שלי, שנולדה גם היא בהומנה, הכירה את אבי שחזר מהשבי...