ביולעטין, גיליון 14 (24),
20 בדצמבר 1941, מתוך: עיתונות המחתרת כרך ד', עמוד 229
נאה
הייתה רייזלה בת הארבע, שעיניה שחורות ומאירות. הרופאה שואלת: "רוצה ללכת
הביתה, רייזלה? - "לא", - קצר, קטוע, פסקני.
ברחוב קרוכמלנה יש חדרון בלי שמשות, בלי דלת ובחדר - שלושה ילדים. מאשה בת העשר, מזה שנה היא המפרנסת היחידה של האחות בת הארבע ושל האח בן החמש-עשרה, המשותק. היא פושטת יד מעברה האחד והשני של החומה, מוכה, נרדפת. לא אחת ניצלה רק בנס מתחת רגליו של הז'נדארם המרותח.
ברחוב קרוכמלנה יש חדרון בלי שמשות, בלי דלת ובחדר - שלושה ילדים. מאשה בת העשר, מזה שנה היא המפרנסת היחידה של האחות בת הארבע ושל האח בן החמש-עשרה, המשותק. היא פושטת יד מעברה האחד והשני של החומה, מוכה, נרדפת. לא אחת ניצלה רק בנס מתחת רגליו של הז'נדארם המרותח.
לא פעם נפלה מהחומה - אבל לעולם לא תבוא הביתה בידיים ריקות.
כאשר חלו שתי הנערות בטיפוס, קיבלו את הבכורה בלשנו ואת הצעירה בשליסקה. הנער, שנותר
לבדו, מת בינתיים. מאשה, "האם" בת העשר, מתפרצת לשוב הביתה. נכון, טוב
לה בבית החולים, אך מה יהיה אם רייזלה הקטנה תחזור הביתה? ואילו רייזלה רחוצה,
שבעה, שוכבת במיטתה הלבנה ומסרבת לחזור הביתה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה