זיכרון השכחה: מסע אל העבר
צילה דגון
הוצאת אלון ספר, 240 עמ',
הוצאת אלון ספר, 240 עמ',
קיבוץ צרעה
2011
צביקה דגון היה ילד רך בשנים
כשהושאר על ידי הוריו אצל חברה בעת שנסו על נפשם מרדיפות הנאצים. היא טיפלה בו זמן
קצר, אבל אחר כך העבירה אותו לידיה של משפחה פולנית כפרית, שטיפלה בו כאילו היה
אחד מילדיה.
מכיוון שהוריו טבעו בים
כשניסו לעלות לארץ, הגיעו נציגי הסוכנות היהודית למשפחה עם תום המלחמה ותבעו לקבל
את הילד כדי לגדלו כיהודי. בלית ברירה ולמרות האהבה הרבה שחשו כלפיו, ויתרו עליו
מציליו.
הוא הגיע לבית ילדים בפולין
ואחר כך עלה לארץ וגדל בפנימייה. הקריעה מהמשפחה שגידלה אותו הותירה בו צלקת עמוקה
כל כך, עד שכל זיכרונות הילדות שלו נמחקו לחלוטין, ורק מכתב שהגיע עשרות שנים אחר
כך, מאחת מבנות המשפחה שביקשה לקבל את אות חסידת אומות העולם, הזכיר לו משהו מאותו
עולם.
בני הזוג דגון יצאו למסע לפולין ונפגשו עם האחיות כדי להיזכר בסיפור וגם כדי
שיוכל להחליט אם אמנם ירצה להמליץ עליהן כעל מי שראויות לאות.
"זיכרון השכחה"
הוא ספר שמעורר שאלות רבות בלבו של הקורא בדבר הלגיטימיות של לקיחתו של ילד מחיק
משפחה אוהבת כדי לגדלו בפנימייה, בשם הניסיון להצילו כיהודי, במה שנראה כהתעלמות
מכאבו כאדם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה