גוצ'יו, נער בגיל ההתבגרות בתקופת השואה , בן
דודו של אריה (לאון) מילרד אשר היה עציר במחנה פלשוב בתקופת השואה ..
" לא יכולתי להעלות בדמיוני כי אפגוש
את גוצ'יו בפלשוב המחנה הארור, והרי מי שיצליח להימלט מהאסון הנורא, אך ביקשתי
להאמין, יהיה דווקא בן דודי הנאמן והאהוב אך גם תקווה תמימה זו שלי נגוזה , וראיתיו
לווה בחבריו ופניהם קודרים, משרך דרכו למולנו בצעדים מהססים."
"רציתי לרוץ לקראתו ולאמץ אותו אל לבי,
אך היה עלי להישמר ולהמתין עד שישלים את הליכי הקבלה המשפילים, מנת חלקם של
הלכודים החדשים.
רק משהפך לאסיר רשמי במחנה, יכולתי לחבקו
בחום ובעינייים דומעות סיפרתי לו על אבא ועל כל מה שעבר עלינו מיום הפרידה לפני
כמה חודשים.
עד מהרה שמעתי מפיו את הקורות אותו וכיצד
נלכד בידי הגרמנים:
גוצ'יו וחבריו הצעירים בני עירי מצאו להם מחבוא מקורי : הם הסתתרו בעליית הגג אצל סגן
המושל הגרמני , אך ללא ידיעתו, והוחזקו שם תמורת תשלום נדיב בסיועה של עוזרת הבית
הפולנייה. קבוצת הנמלטים מנתה 18 איש , מבוגרים וילדים וביניהם היו ד"ר שמר ,
רופא ידוע, וכן חברי הצעיר השיו אלטבך שנפטר במקום המסתור .
לימים , כשאזל מלאי המצרכים והמסתתרים נותרו
ללא מזון ושתייה, ביקשו גוצ'יו וחבריו לחדש את האספקה. מניו גראומו פנה, בסיועה של
הפולנייה, אל ידידותו הקרובה, האומנת האוקראינית יוזפובה, שאצלה גדל והתחנך בכל
שנות ילדותו , וביקש את עזרתה בהסתמכו על אהבתה אליו ועל לבה הרחום. יוזפובה,
"ידידת הנפש" של גראומן , נענתה ברצון לקריאת ההצלה שלו ושל חבריו
המשוועים לפת לחם , והבטיחה להם לסייע להם בהקדם. והיא אכן מיהרה – להלשין לגסטאפו
על מקומה הבלתי שגרתי של קבוצת הנחבאים הרעבים.
בתוך שעה קלה חשו למקום המסתור חיילים ואנשי
גסטפו ברובים שלופים, כשמלווה אותם יוזפובה "הידידה" הבוגדנית.
כוחות גדולים הקיפו את הבית , לכדו בקלות את
המסתתרים והעלו אותם עוד באותו יום על הרכבת למחנה פלשוב. עוד סיפר לי גוצ'יו כי
הד"ר שמר בלע כמוסת רעל שהייתה ברשותו , וכך בחר לשים קץ לחייו עת פרצו אנשי
הגסטפו למקום המסתור.
שלא כדרכם , החליטו הגרמנים להשאיר בחיים את
גוצ'יו ואת חבריו הצעירים וזאת משום
שביקשו להפיק תועלת מעובדי הכפייה הצעירים במחנה פלשוב. "
מקור וקרדיט:
אריה ( לאון) מילרד, הקפיצה הגורלית,
המאבק לחיים של צעיר יהודי בדרוהוביץ ובמחנות, יד ושם, 2006 .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה