דלג לתוכן הראשי

יונה אקשטיין והברחת היתומים היהודיים בזמן השואה


סיפור הצלתם של יהודים רבים על ידי יונה אקשטיין – תוך כדי סיכון חייו וחיי משפחתו – היה ידוע לאורך השנים בקרב יוצאי ברטיסלבה ובני משפחתו בלבד. 
כדרכם של מצילים יהודים רבים, גם יונה אקשטיין המעיט לאחר השואה לדבר על פעולותיו למען הצלת יהודים וילדים יהודיים , ופרטים רבים נותרו עלומים עד היום. זהו סיפור על הקרבה, על אומץ לב, על אהבת האדם ועל תחושת ערבות עמוקה לכל יהודי הנמצא בצרה.
יונה אקשטיין היה איש רחב־ממדים, מה שאִפשר לו להיות מתאבק מצליח במועדון הספורט היהודי ”הכוח“. בזכות ההתאבּקות קנה יונה חברים ומכרים גם בציבור הכללי ובקרב הפקידוּת והמשטרה הגרמנית ...
יונה אקשטיין היה אדם מלא חן, בעל חוש הומור, רגיש לסבלם של אחרים ואמיץ. כל התכונות הללו סייעו לו בהצלת יהודים – גם כשהתמודד מול הנאצים ועוזריהם הסלובקים.
פעילותו הענפה נגעה באלפי אנשים והתפרסה על פני תקופה ארוכה בפעולות רבות ומגוונות – החל בחלוקת מזון ליהודים עצורים באישור השלטונות – אישור שניצֵל גם כדי להעביר בחשאי מידע חיוני להצלתם – דרך אירוח יתומים עזובים מפולין והעלתם לארץ ואירוח יהודים שברחו לסלובקיה מאושוויץ, וכלה בסיוע ליהודים לנוס על נפשם להונגריה והסתרת יהודים בבונקרים לאורך זמן.
בשנים 1942-1943 טיפל יונה אקשטיין , בסיוע יהודים נוספים, באלפיים ילדים יהודים יתומים פליטי הכיבוש הגרמני שהוברחו מפולין דרך סלובקיה להונגריה בדרכם לארץ ישראל. יונה נתן לרבים מהם מחסה בביתו, האכיל אותם והחזיר אותם לקו הבריאות לאחר תלאות המלחמה, הכיבוש, המאסר ורצח הוריהם .
יונה אף עזר לילדים בלימודים.  כאשר נראה היה שהדרך בטוחה, הוא העביר את הילדים למבריחי גבול ואלה סייעו להם לעבור את הגבול ההונגרי, עוד טרם החלה השמדת היהודים שם.  
פעילות הברחת הילדים מפולין התחילה מיָוזְמתו של בן־ציון קאלב שגילה נתיב הברחה כאשר מילט את חברתו מפולין והיא הופעלה כחלק מרשת הברחה שניהל הרב מיכאל דב ויסמנדל  (”קבוצת העבודה )..
אחד הילדים הראשונים שהוברחו, משה שיינפלד, כתב בספרו ”ואמונתך בלילות“ (בני ברק, תשע“ג) על הזוג יונה ומיכל אקשטיין: ”אנשים אצילים ויקרי רוח, בעלי לב חם ורגיש. הם מסרו את עצמם למען הפליטים וילדיהם, או יתומים שבאו לבדם, ככל יכולתם. התעסקו בהכנת המזון ובחלוקתו לכל הפליטים,  ולילדים כשהוא נוסע בעגלתו ומעמיס בעצמו את האוכל.“

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איטה טייץ , בת 10 לבד ביער אחר בורות ההריגה

עדות משנת 1946
נולדתי בשנת 1931 בעיירה נאמאנצ'ין הסמוכה לוילנה. אבי היה מנהל חשבונות. בת שש נכנסתי לבית ספר "תרבות" . כשעברתי לכיתה ד' בשנת 1941 , פרצה המלחמה ואז נסתיימו בשבילי חיי המשפחה השלווים והתחילו חיים מלאי סבל ויגון . בו ביום הפציצו מטוסים גרמניים את עיירתנו ויהודים רבים ניספו בשעת ההפצצה. למזלנו , משפחתי יצאה לכפר להסתתר מההפצצות.
כאשר חזרנו לעיירה ראינו את היגון של היהודים שבני משפחותיהם נהרגו בהפצצת הגרמנים  . כאשר הגיעו לעיירה החיילים הגרמנים הם הסתייעו בליטאים על מנת לפרוץ לבתי היהודים בלילות. היו מכים ומענים . עם בוקר היינו שומעים את מעללי הלילה : זה נרצח, זה עונה..
האקציה הגדולה התחילה אחרי כמה חודשים כאשר ליטאים הודיעו לנו להופיע מייד לבית הכנסת ומשם נשלח לגטו וילנה. אבא היה חיוור כמת . אמר לנו שנתלבש והוסיף שבשום פנים ואופן לא נלך לבית הכנסת.
ובינתיים נתמלאה דירתנו גויים שהחלו שולחים יד בחפצינו. אבא ניצב כמאובן : מה לעשות? לאן לפנות : לא יכולנו לצאת יחדיו מהבית ,  כי הליטאים ניצבו ברחובות וגירשו לתוך בית הכנסת . להישאר בבית עצמו כבר היה בלתי אפשרי. 

הנער ניצול השואה ששרד בהיותו בן 15 את מחנה מאוטהאוזן וזכה במדליית הכבוד במלחמת קוריאה

הוא שרד מחנה ריכוז  נאצי  (מאוטהאוזן, אוסטריה ) בתקופת השואה  ואחר כך  נלחם בגבורה  בצבא האמריקאי במלחמת קוריאה שם הגן בעצמו על אחת הגבעות החשובות בקרב בין האמריקאים לסינים בצפון קוריאה והציל את חייהם של 40 עמיתיו לפלוגה .  אחר כך נכלא במחנה שבויים סיני . מי הוא הצעיר היהודי ההונגרי טיבור רובין, ניצול השואה,  שזכה במדלית הכבוד מידי נשיא ארה"ב ?
טיבור "טד" רובין (באנגלית: Tibor "Ted" Rubin;‏ 18 ביוני 1929 - 5 בדצמבר 2015) היה ניצול שואה ממוצא הונגרי וגיבור מלחמה אמריקאי שעוטר במדליית הכבוד על פעולותיו במלחמת קוריאה. היה אחד משני מעוטרי מדליית הכבוד היהודים שנותרו בחיים, עד למותו.
במשך השנים הוגשו המלצות רבות להעניק לרב"ט טיבור רובין מדליות ועיטורים, המלצות אלו זכו להתעלמות ממניעים אנטישמיים.
ב-23 בספטמבר 2005 העניק נשיא ארצות הברית ג'ורג' ו. בוש את מדליית הכבוד לרב"ט טיבור רובין.
טיבור רובין התגורר בגרדן גרוב, קליפורניה.
ילדותו בהונגריה טיבור רובין נולד בפאסטו, עיירה הונגרית קטנה שחיו בה 120 משפחות יהודיות. אביו היה סנדלר והוא היה אחד מתוך שישה יל…

שבתאי קאנטור , בן 13, מסתתר בארובות הגג באקציות בגטו וילנה

עדות משנת 1946 , שבתאי קאנטור , בן 15 ( בן 8 עם פרוץ המלחמה)

נולדתי בשנת 1931 בעיירה קטנה יאזנה . אבי היה אופה ואמי ניהלה את הבית. למדתי ב"חדר"וראיתי חיים טובים עד שפרצה המלחמה והגיעו הגרמנים. הליטאים עשו יד אחד עם הגרמנים .
מרים ומלאי יגון היו החיים תחת עול השלטון הגרמני. כעבור חודש גזרו הגרמנים את גזירת הגטו בעיירה. בבוקר לא-עבות באו ליטאים וגרמנים חמושים ברובים , עברו מבית לבית וגרשו לגטו. המצב בגטו היה נורא ואיום. מדי פעם באו ליטאים וגרמנים הרגו וירו ושדדו.
היינו זמן מה בגטו ואז החליטו הנאצים להוביל את היהודים לבורות ההריגה. טיכסתי עצה עם אחי והחלטנו שאני אברח והוא יישאר עם אימא.
כל עזבתי את הורי ויצאתי לדרך. פרמתי והורדתי את הטלאי הצהוב. מצאתי בן-כפר ועגלה , קפצתי עליה ונסעתי לכפרים. אחר כך התגנבתי לבית אישה כפרית וביקשתי אוכל. התגנבתי לתוך גורן ללינת לילה. אחרי שלושה ימים הגעתי לקובנה. ישבתי על גג הקרון ונסעתי לוילנה.
בנסעי כך בדרך כאשר אני יושב על גג הקרון, ראיתי איך הובלו יהודים להורג . שמעתי צעקות ובכיות וליבי כאבמאד, שנגזר עלי להסתכל בדרכם האחרונה של יהודים. פרצתי בב…